דמנציה וסקולרית – פוגעת בעיקר בבני הגיל השלישי

דמנציה וסקולרית היא סוג מסוים של דמנציה, המאופיינת בהפרעה קוגניטיבית בשל פגיעה בכלי הדם במוח. הפרעה זו מובילה לירידה במיומנויות חשיבה, זיכרון, התמצאות ועוד. בהתאם לדרגת החומרה של הפגיעה, הנפגע עלול להפוך להיות סיעודי בדרגה כזו או אחרת.

מה גורם לדמנציה וסקולרית

דמנציה של כלי דם במוח היא הצורה השנייה בשכיחותה של דמנציה אחרי מחלת האלצהיימר, ומהווה כ-15% עד 20% מהמקרים ברחבי העולם. מצב זה יכול להתבטא במגוון ליקויים קוגניטיביים, כולל אובדן זיכרון, קושי בהיגיון ובפתרון בעיות וכן שינויים בהתנהגות.

הגורם העיקרי לדמנציה וסקולרית הוא הפרעה בזרימת הדם למוח, המונעת מתאי המוח חמצן וחומרי תזונה חיוניים. זרימת דם מופחתת זו עשויה לנבוע ממספר גורמים:

אירוע מוחי
כאשר מתרחש שבץ מוחי, הוא עלול לפגוע ברקמת המוח ולהוביל לפגיעה קוגניטיבית פתאומית. ריבוי של אירועים מוחיים מגדיל את הסיכון לפתח דמנציה וסקולרית.

מחלת כלי דם קטנים
פגיעה בכלי דם קטנים במוח כתוצאה ממצבים כמו לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), סוכרת או טרשת עורקים (התקשות העורקים) – עלולה להוביל בהדרגה לירידה קוגניטיבית.

חסימת כלי דם
מצבים הגורמים להיצרות או לחסימה של כלי דם, כמו טרשת עורקים, מפחיתים את זרימת הדם למוח, ותורמים לפגיעה קוגניטיבית לאורך זמן.

גורמי סיכון

מספר גורמי סיכון מגבירים את הסבירות לפתח דמנציה וסקולרית:

• גיל – הסיכון ל-VaD עולה עם הגיל, במיוחד לאחר גיל 65.
• מצבים רפואיים – יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה ומחלות לב עלולים לגרום לנזק בכלי הדם במוח.
• גורמי אורח חיים – עישון, חוסר פעילות גופנית ותזונה לא בריאה מעלים את הסיכון לפתח מחלות כלי דם, שעלולות להוביל לדמנציה וסקולרית.
• גנטיקה – היסטוריה משפחתית של דמנציה או שבץ עלולה להגביר את הרגישות.

תסמינים של דמנציה וסקולרית

סימפטומים של דמנציה וסקולרית יכולים להשתנות במידה רבה בהתאם למיקום והיקף הנזק המוחי. תסמינים נפוצים כוללים:

• אובדן זיכרון – קשיים בזיכרון אירועים או שיחות אחרונות.
• פגיעה בתפקוד ביצועי – אתגרים בתכנון, ארגון ופתרון בעיות.
• קושי בשפה – בעיות במציאת המילים הנכונות או בהבנת השפה (אפזיה).
• שיפוט לקוי – יכולת לקויה של קבלת החלטות.
• שינויים במצב הרוח – דיכאון, עצבנות או אדישות.
• שינויי אישיות – שינויים בהתנהגות או בתגובות רגשיות.
• קושי בתנועה – אנשים מסוימים עשויים לחוות בעיות בקואורדינציה או הליכה, במיוחד בשלבים מאוחרים יותר כאשר הנזק המוחי משפיע על השליטה המוטורית.

אבחון דמנציה וסקולרית

• היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית – הערכת תסמינים וגורמי סיכון.
• מבחנים קוגניטיביים – הערכת זיכרון, פתרון בעיות ותפקודים קוגניטיביים אחרים.
• הדמיית מוח – סריקות MRI או CT יכולות לחשוף שינויים מוחיים המעידים על נזק לכלי הדם.
• בדיקות דם – במטרה לשלול גורמים פוטנציאליים אחרים לדמנציה.

טיפול בדמנציה וסקולרית

אפשרויות הטיפול כוללות:

טיפול תרופתי
בהתאם לתסמינים הספציפיים ולמצבים הבסיסיים, התרופות עשויות לכלול מעכבי כולינסטראז לשיפור תסמינים קוגניטיביים; תרופות נוגדות דיכאון לטיפול בהפרעות במצב הרוח הקשורות לדמנציה; וכן תרופות ללחץ דם וכולסטרול לניהול גורמי סיכון הנובעים ממערכת כלי הדם.

שינויים באורח החיים
אימוץ אורח חיים בריא יכול לעזור בניהול גורמי סיכון:

• פעילות גופנית סדירה – משפרת את בריאות הלב וכלי הדם.
• תזונה בריאה ללב – דלה בשומנים רוויים ועשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים.
• הפסקת עישון – מפחיתה את הסיכון לנזק לכלי הדם.
• שליטה במצבים כרוניים – ניהול מצבים כמו יתר לחץ דם וסוכרת בצורה יעילה.

שיקום קוגניטיבי
תוכניות טיפול שנועדו לשפר תפקודים קוגניטיביים, זיכרון וכישורי פתרון בעיות.

טיפולים תומכים
ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור יכולים לעזור למטופלים לנהל פעילויות יומיומיות, וכן להתמודד בהצלחה עם אתגרי תקשורת.

לסיכום

הפרוגנוזה לדמנציה וסקולרית משתנה בהתאם לחומרת הנזק לכלי הדם, וכן ליעילות הטיפול והתערבויות באורח החיים. בדרך כלל מדובר במצב מתקדם, עם תסמינים המחמירים ככל שחולף הזמן. אבחון מוקדם וניהול של גורמי הסיכון יכולים להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית ולשפר את איכות החיים.

דמנציה וסקולרית היא אתגר משמעותי בבריאות הציבור. הבנת הסיבות, גורמי הסיכון, הסימפטומים וההשפעה שלה חיוניים לאבחון מוקדם וניהול יעיל של המחלה.

בעוד שאין כיום תרופה לדמנציה של כלי דם במוח, התערבויות שמטרתן לשלוט בגורמי הסיכון ולתת מענה לתסמינים קוגניטיביים, יכולות לסייע לשמור על עצמאות ואיכות חיים לאורך זמן רב ככל האפשר. מחקר מתמשך על אסטרטגיות מניעה וטיפולים פוטנציאליים, ממשיך להציע תקווה לתוצאות טובות יותר בעתיד.

מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי