בישראל יש מעל 1.1 מיליון מבוגרים בני 65 ומעלה; כ-30% מהם בודדים, עריריים וללא קרובי משפחה. התוצאה: בעיות בריאות ושיעור מתאבדים בני 75 ומעלה, הגדול

מטרתו של שיקום גריאטרי היא להחזיר את התפקוד המוטורי ו/או הקוגניטיבי, כמו גם את איכות החיים של אנשים מבוגרים – לאחר פציעה, מחלה או אירוע

מהי צוואה, מדוע היא חשובה ומה קורה כאשר אדם נפטר ללא צוואה? כל מה שחשוב לדעת בנושא חוק הירושה, עריכת צוואה ועוד. מהו חוק הירושה

מה זה פצעי לחץ כאשר מדובר במטופל מוגבל בניידות או מרותק למיטה, יש סכנה שהוא עלול לפתח פצעי לחץ. כשמם כן הם, מדובר בפצעים פתוחים

מדוע כדאי לראיין מטפלים סיעודיים זרים האם צריך לעשות ראיון עבודה למטפל סיעודי זר? איך עושים ראיון כזה בפועל? מה צריך וכדאי לשאול את העובד

מה ההבדל בין גריאטר לפסיכוגריאטר או גרונטולוג? מדוע צריך בכלל רופאים מומחים לגיל השלישי, ומתי צריך לפנות לכל אחד מהם? מדריך שיעשה לכם סדר בבלגן.

טיפול פליאטיבי למניעת סבל רוב האנשים מעדיפים לסיים את חייהם בנוחות ביתם, אך לצערנו רק מיעוט מהם זוכה לעשות זאת. טיפול פליאטיבי מציע הקלה על

בריחת שתן היא מצב נפוץ בקרב האוכלוסייה המבוגרת, המשפיעה על איכות חייהם ועצמאותם. ההגדרה היא דליפה בלתי רצונית של שתן בשל סיבות שונות, המציבות אתגרים

סוגים של מבחני תלות בתחום הבריאות נהוג לקבוע האם אדם הוא סיעודי באמצעות מבחן הערכת תלות (ADL). בנוסף למבחן זה, יש מבחן נוסף ורחב יריעה

חוק הסיעוד בישראל מאפשר לכל אדם המוגדר סיעודי (ועומד בתנאים מסוימים), לקבל גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. גמלה זו מאפשרת לקבל סיוע מהמדינה במספר דרכים,

סטטיסטיקת נפילות בקרב מבוגרים וקשישים בכל יום נופלים בישראל כאלף מבוגרים וקשישים בני 65 ומעלה, ובכל 20 דקות נפטר אדם מבוגר בשל תוצאות הנפילה. תשומת

משחקי חשיבה הם דרך מצוינת למנוע ולעכב השפעות של דמנציה או אלצהיימר, ועל הדרך גם ליהנות מתחביב חדש. לא משנה אם תבחרו לשחק במשחקי קופסה,

לא תמיד נרצה להעסיק אדם זר כמטפל סיעודי ליקירינו; אם מכיוון שנעדיף לעשות זאת בעצמנו, ואם מכיוון שנרצה לחסוך לעצמנו את הטרחה הכרוכה בכל ההליך

אם בימי שגרה יש להקפיד על טיפול מסור ביקירינו הסיעודיים, הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בזמן משבר או מלחמה. כל הדברים שתקפים

כאשר יקירינו נמצאים במצב סיעודי, יש לספק להם את כל התמיכה, האהבה והעזרים הנחוצים לתפקודם היומיומי. למרבה המזל, יש כמה וכמה גורמים במדינת ישראל המספקים

עובד זר סיעודי במצבי אשפוז מה קורה כאשר המטופל / המעסיק נאלץ להתאשפז בבית חולים או במוסד אחר? בסיטואציה בה המעסיק מאושפז, משתנה מעט מצבו

הזכאים לגמלת סיעוד מקבלים את הגמלה ואת השירותים הרלוונטים בהתאם למצבם הסיעודי. מצב זה נקבע באמצעות מבחן תלות, הקובע אחת מתוך 6 רמות של מצב

רשות שוק הון, האחראית בין היתר גם על תחום הביטוח בישראל, החליטה לקצץ את הקצבה הסיעודית למבוטחי קופות החולים. ההחלטה תקפה לתביעות חדשות בלבד מיום

לא כל אדם סיעודי נמצא זכאי לגמלת סיעוד, אם בשל רמת הכנסות גבוהה ואם בשל סיבות אחרות. כמו כן ישנם אנשים בעלי מוגבלויות מסוגים אחרים,

חוק הסיעוד במדינת ישראל מגדיר אילו זכויות והטבות יכולים לקבל הזכאים לגמלת סיעוד. כמו כן המדינה מציעה זכויות והטבות נוספות לבני הגיל השלישי ללא כל

חוק הסיעוד מאפשר לכל תושב ישראלי מגיל פרישה, שמתגורר בביתו או בדיור מוגן – לקבל שירותי סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי. בהינתן שהמטופל עומד בקריטריונים

גמלת סיעוד זמנית – מדריך לקבלת שירותי סיעוד קצר מועד בניגוד לנהוג לחשוב, לא כל מצבי הסיעוד הם קבועים / כרוניים. לעיתים מתקיימים מצבי סיעוד

הזמן לא עוצר ולא מחכה לאיש. עבור רובנו זה אולי נשמע רחוק כרגע, אבל יום אחד נצא לפנסיה ונגיע לגיל זקנה. כשזה יקרה, מוטב שיהיו

זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, יכולים לקבל (בין יתר השירותים הכלולים בגמלה) מטפל סיעודי ישראלי. מה ההבדל בין מטפל ישראלי למטפל זר? ואיך מקבלים את