מהו טיפול פליאטיבי ומתי הוא דרוש

טיפול פליאטיבי למניעת סבל

רוב האנשים מעדיפים לסיים את חייהם בנוחות ביתם, אך לצערנו רק מיעוט מהם זוכה לעשות זאת. טיפול פליאטיבי מציע הקלה על סבל מתמשך, וכן דאגה לנוחות ואיכות החיים במצב של מחלה סופנית.

רפואה פליאטיבית מיועדת לאנשים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא או ממצב של סבל ממושך. כמו כן, ניגוד למה שחושבים, פליאציה לא מיועדת רק לחולי סרטן. המטרה היא לאפשר למטופל הקלה מרבית במצבו, לפי רצונותיו ורצונות משפחתו (זאת באמצעות ייפוי כוח מתמשך, חוק החולה הנוטה למות ועוד).

הטיפול הפליאטיבי נועד לשפר את הטיפול הנוכחי בחולה באספקטים כגון מצבו הרפואי והפיזי, מצבו הרגשי וכן איכות ונוחות חייו, כמו גם של בני משפחתו וסביבתו הקרובה. בנוסף לשיפור איכות החיים וסיוע בהקלת תסמינים, טיפול פליאטיבי יכול לעזור למטופלים להבין את בחירותיהם בנוגע לטיפול הרפואי.

רבים לא מודעים לכך, אך בישראל טיפול פליאטיבי נמצא במסגרת סל הבריאות. עובדה חשובה זו מאפשרת לכל אחד לקבל טיפול מסוג זה בביתו או במוסד חיצוני.

טיפול פליאטיבי הוא המשך של טיפול סיעודי

טיפול סיעודי ניתן לאנשים שמתקשים לתפקד בחיי היומיום. במידה שהמצב מחמיר והחולה הסיעודי מתקרב לסוף חייו, הרפואה הפליאטיבית נכנסת לתמונה במטרה להקל עליו ככל שניתן.

מי נכלל בצוות הטיפול הפליאטיבי

צוות טיפול פליאטיבי מורכב ממספר רב של אנשי מקצוע שונים העובדים עם המטופל, עם משפחתו ועם שאר הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. הצוות מספק תמיכה רפואית, חברתית, רגשית ומעשית וכולל רופאים, אחים ואחיות, עובדים סוציאליים, מטפלים אלטרנטיביים, אנשי מקצוע בתחומי הדת והרוחניות ועוד. כל צוות עשוי להשתנות בהתאם לצורכי המטופל ורמת הטיפול הדרושה.

טיפול פליאטיבי תומך בבית, במוסד או בהוספיס

טיפול פליאטיבי יכול להינתן בבתי חולים, בתי אבות, מרפאות לסוגיהן או בבית. הטיפול יכול לשלב ניסיונות לריפוי המחלה, לצד תמיכה באיכות החיים של המטופל. מכיוון שבישראל הטיפול נכלל בסל הבריאות, הוא ניתן חינם לכל מבוטח/ת באחת מקופות החולים.

בשלבים הראשונים של הטיפול מתקדמים באיכות ובנוחות חייו של החולה, כמו גם באיכות חיי בני משפחתו. בשלבים מתקדמים יותר, אם וכאשר הצוות הרב מקצועי סבור שאין מזור לבעיה והחולה עתיד לסיים את חייו, הוא מועבר לטיפול הנקרא "הוספיס". כמובן שכל זה מתרחש בהסכמת החולה כחלק מהליווי המקצועי (אם הוא עדיין מסוגל לקבל החלטות) וכן בהסכמת בני משפחתו.

הביטוי "הוספיס" לא מייצג בהכרח סוג של מוסד, אלא סוג של שלב בטיפול הפליאטיבי. לפיכך טיפול הוספיס יכול להינתן בבית, במוסד חיצוני או במרכז הוספיס ייעודי. כאן המקום לציין שגם טיפול בהוספיס מספק מעטפת מלאה לחולה ולבני משפחתו, אך בשלב זה נפסקים הנסיונות לרפא את המחלה. בדרך כלל מדובר בחולים שככל הנראה ימשיכו לחיות מספר חודשים בלבד עד שנה, אם כי כל מקרה לגופו הוא שונה.

יש חשיבות לשמירה על תקשורת פתוחה ככל האפשר בין המטופל לצוות המקצועי ולבני המשפחה. חשוב מאוד לדבר על המצב ועל האפשרויות השונות, כולל טיפול בהוספיס שניתן בשלבים מתקדמים לקראת סוף החיים. אם הטיפול בהוספיס לא יינתן בשלב המתאים, החולה לא יוכל לנצל א מלוא הסיוע שהוא זכאי לקבל. המעבר להוספיס עשוי לספק חודשים של טיפול משמעותי ואיכותי, הכולל ייעוץ לקראת סוף החיים, זמן איכות עם המשפחה ועוד.

טיפול בהוספיס מפגיש צוות של אנשים בעלי כישורים מיוחדים – ביניהם אחיות, רופאים, עובדים סוציאליים, יועצים רוחניים ומתנדבים שעברו הכשרה. כולם עובדים יחד עם האדם הנוטה למות, המטפל ו/או המשפחה כדי לספק את התמיכה הרפואית, הרגשית והרוחנית הדרושה.

חשוב לזכור כי הפסקת טיפול שמטרתו ריפוי המחלה, אין משמעו הפסקת כל הטיפול כולו. דוגמה טובה היא אדם מבוגר חולה סרטן. אם הרופא יקבע שהסרטן אינו מגיב לכימותרפיה והמטופל בוחר להיכנס לטיפול בהוספיס, הטיפול הכימותרפי ייפסק. טיפול רפואי אחר עשוי להימשך כל עוד הוא מועיל. לדוגמה, אם לחולה יש לחץ דם גבוה, הוא עדיין יקבל את הטיפול התרופתי הדרוש למצב זה.

למרות שההוספיס מספק תמיכה רבה, הטיפול היומיומי באדם הנוטה למות בביתו ניתן על ידי בני משפחה וחברים, כמו גם על ידי מטפלים סיעודיים פרטיים (אם יש כאלה). צוות ההוספיס מדריך את בני המשפחה כיצד לטפל ביקירם, ואף מספק טיפולי הפוגה למשך מספר שעות, ימים שבועות – כאשר המטפלים עצמם זקוקים להפסקה.