זקני עירך קודמים

אלפי קשישים צפויים לתביעות משפטיות על אי תשלום שעות נוספות לעובדים הזרים.

"קו למעסיק" קורא לשינוי חוקי העבודה לעובדים זרים בסיעוד!

פסיקת בג"צ מצדדת בטענות "הקו למעסיק". כולנו עדים לצורך של העובדים הזרים בסיעוד לתנאים הוגנים.

הם עושים מלאכה קדושה, ועוזרים להורים ולילדים של כולנו. הרחק ממשפחותיהם ומביתם הם מטפלים בקשישים,

בנכים ובילדים ומאפשרים לקרובינו הנזקקים לשמור על צלם אנוש ולנו לישון בראש שקט.

גם המדינה ערה לעבודה הקשה של הטיפול בזקן. בתיקון לחוק השכר, השוותה

בין תנאי העובדים הזרים והישראלים, כך בחקלאות ובבנין. אך בתחום הסיעוד אליה וקוץ בה.

חוק השכר מטיל על קבלן הבניין ועל הזקנים המטופלים את אותן חובות כמעסיקים,

למרות שאין דמיון בין אופי העבודה הנדרשת בחקלאות, בנין ו/ או ענף יצרני אחר

ובין עבודת הקודש בסיעוד. אצל עובד יצרני ניתן לכמת את התפוקה ולהעריך אותה כספית,

ואילו עובד סיעודי אינו מייצר הכנסה. להיפך, שכרו משולם מקצבאות וחסכונות.

אופי העבודה הוא בהתאם לצורך.

לעיתים, מדובר בשלוש ועד שש שעת נטו עבודה וכל השאר השגחה, כוננות,

עשייה לעצמו ואחריות. הקשיש / המטופל, בדרך כלל עובד שכיר כל חייו, אינו מכיר ויודע

את הזכויות והחובות החלים עליו מרגע הפיכתו  למעסיק.

אי הבהירות הקיימת היום בהגדרת משרתו של המטפל (האם זוהי משרת אמון בשכר "גלובאלי"? עבודה שעתית?),

גורמת למתחים מיותרים ואי הבנות שפוגעת בסופו של דבר באיכות חייהם של שני הצדדים.

בנקודת שבר זו בחייו בה הוא הופך תלוי בזולת, זקוק הקשיש לתמיכת החברה, ולכללים וחוקים ברורים שיותאמו לצרכיו.

"קו למעסיק" שם לעצמו למטרה להגן על המעסיקים החסרים ייצוג הולם.

ה"קו למעסיק" קורא ליצור הבחנה בחוק השכר ולהגדיר מחדש את יחסי העבודה – החובות והזכויות של עובד סיעודי מול עובד יצרני.

בג"ץ צידד בטענות הקו למעסיק ודחה עתירה של עובדת זרה לקבל תשלום עבור שעות נוספות. להלן תמצית טיעוניו:

• 1. העתירה נדחית פה אחד (בהרכב של שלושה שופטים) ויש להשאיר את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבדו על כנו, דהיינו לא לפסוק לעובדת במקרה דנן תשלום שעות נוספות, לא גלובאלי ולא חלקי.
• 2. יש להוראות למחוקק – קרי הכנסת לקבוע, כפי הקבוע במדינות אחרות בעולם (ארה"ב וקנדה) הסדר חקיקתי מסודר שיסדיר במפורש את הסדרי העבודה ייחודיים האלה של מטפל סיעודי המתגורר בבית המעסיק, הן לעניין השעות הנוספות והן לצורך האיזון בין התשלום הנ"ל ליכולת המעסיקים דלי האמצעים לשלם.
• 3. היועץ המשפטי לממשלה שצורף לעתירה ונתן חוות דעת (שטען כי יש ליתן גמול עבור שעות נוספות לעובדים בסיעוד) הודיע לבית המשפט שבמשרד התמ"ת עובדים על הצעת חוק מתאימה שתסדיר עניינים אלו.

חשיבות פסק הדין הנ"ל עצומה, הן בשל קביעותיו שללא הסדר מפורש בחקיקה נתונים בתי הדין לעבודה לבעיה ומפרשים את החוק לכל מקרה לגופו, דבר שיוצר בעיה הן חוקית והן כלכלית. בנוסף, פסק הדין עושה "סדר" בכל נושא השעות הנוספות בפסיקת בתי הדין לעבודה תוך ניתוח הגישות השונות וההפוכות שיוצאות תחת ידיהם של בתי הדין לעבודה בסוגיה זו.