בשנים האחרונות אנו עדים לדרישה גוברת והולכת למטפלים ומטפלות בית לקשישים ונכים.
כיום אנו עדים לירידה תלולה בעובדים ישראלים המוכנים לעסוק בתחום הסיעוד הביתי.
עם עליית תוחלת החיים , המטפלים הוותיקים יוצאים לפנסיה ואין ישראלים חדשים המצטרפים למקצוע,
נוצר חלל אותו ממלאים בחלקו הגדול העובדים הזרים.
כותרות נוספות בנושא העסקת עובדים זרים:
מוצרי מגן מעסיק להעסקה נכונה ובטוחה
בחן את עצמך: האם אתה מעסיק כחוק?
הדרישה הרבה למטפלים הזרים מחד, וחוסר ההכנה של המטופלים לקראת הפיכתם למעסיקים מאידך,
הביאה להעלאת שכר העובדים. זאת ועוד גרוע מכך – סירובם לטפל בנכים קשים,
במשפחות עם ילדים נכים ובאנשים זקנים מאד. התוצאה: עשרות חברות המציעות לעובדים
המחפשים עבודה, טיפול במשפחות אלו, ללא הצלחה -ומאות משפחות הנזקקות למטפל נשארות ללא מענה
כי כולם מחפשים עבודה קלה בשכר טוב ולטווח ארוך.
חוסר חקיקה ברורה של המדינה בנושא הזה מתעכבת, אם בגלל חוסר מודעות,
ואם בגלל שאיש עוד לא לקח על עצמו אחראיות לטפל בבעיה זו.
האם אין למדינה יכולת למצוא פתרון לאזרחיה הקשישים והמוגבלים?
האם איש לא חשב להגדיר קידום ותגמול לעובדים הסיעודיים על עבודה קשה
(ולאו דווקא בכסף) ו"עונש" על חוסר מאמץ? ובכך לפתור אחת ולתמיד את שלטון העובדים הזרים
בתחום הסיעוד על מעסיקיהם הסיעודיים!!!
עשרות ישיבות בכנסת, בוועדת עובדים זרים מתייחסות למצוקת העובדים,
אך איש אינו חושב על מצוקת מעסיקיהם הסיעודיים. הפתרונות המוצעים בכנסת כגון
העסקתם ע"י המדינה, הצעה שתעלה הרבה מאוד כסף למדינה, מורידים את הנושא מסדר היום.
זה לא חייב להיות כך!
ניתן ורצוי לבנות קריטריונים לעבודה, כגון תגמול על עבודה קשה ע"י פתרונות שלא
עולים כסף למדינה, לדוגמא הארכת תוקף השהייה של עובדים מצטיינים או אפשרות לקחת
חופשת מולדת ארוכה בין מעסיק למעסיק. קיימים אין ספור רעיונות שאינם עולים כסף.
איש אינו חושב לטווח ארוך בנושא הזה, גם לא כשהאיום שתוחלת החיים תגיע ל-100 שנים בממוצע ממשי ביותר, וחבל!