דיור רב-דורי למבוגרים – תמיכה קהילתית בגיל השלישי

מה קורה כשמשלבים בין בני הגיל השלישי יחד עם גילאים צעירים יותר? מתקבלת קהילה רב-דורית מגוונת, שמסייעת לקשישים, מספקת להם תמיכה ומונעת בדידות. מן הצד השני, הצעירים לומדים לחיות יחד עם זקני השבט ומבינים שהזקנה היא חלק טבעי מהחיים.

עד היום יש חברות שבטיות מסורתיות בהן כל בני המשפחה גרים יחד – צעירים, מבוגרים וקשישים. זו סיבה עיקרית לכך שבאותם ימי קדם הזקנה נתפשה כמשהו טבעי ולא בעייתי; חלק מרצף החיים. זה גם מה שאפשר מתן כבוד רב יותר לזקני הקהילה, לחוכמתם ולניסיון החיים שצברו.

אך ככל שהתרבות האנושית התקדמה מבחינה חברתית וטכנולוגית, כך למדנו (בעיקר במדינות המערב) להרחיק את עצמנו מהזקנים ומהזקנה. היציאה לפנסיה, לדוגמה, הפכה לסממן מובהק לתחילת גיל הזקנה – הגיל שבו אנו מתבקשים לפרוש לגמלאות, להפסיק לתרום לחברה ולחיות חיי נוחות.

אפקטים נוספים, כגון גילנות (Ageism), בדידות ומחלות הקשורות לזקנה הפכו גם הם את ההזדקנות לתהליך לא רצוי בחברה המערבית; כאשר בחלק מהמצבים אנו נאלצים בלית ברירה להרחיק את זקנינו למוסדות טיפול חיצוניים או לספק להם טיפול ביתי צמוד 24 שעות ביממה.

בד בבד, עם הזדקנות האוכלוסייה העולמית וההיפוך הדמוגרפי הצפוי ברוב מדינות העולם (יותר מבוגרים מצעירים), נהיה ברור כי תוחלת החיים העולה היא גם פתח להזדקנות טובה, מוצלחת ואיכותית יותר מאי פעם. תוחלת החיים הנוכחית היא הגבוהה ביותר בהיסטוריה האנושית, ויש לצפות שהיא תעלה ותלך ככל שיחלוף הזמן.

בתוך כך, מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 החלו להתגבש פרויקטים לסיוע וליווי לבני הגיל השלישי בתוך הקהילה בה הם חיים. לדוגמה – כבר בשנת 1985 פרסם מכון ברוקדייל מסמך אודות מודל חדשני של דיור מוגן בשכונת גילה בירושלים. הפרויקט החל ב-1983 וחדשנותו נבעה מהשילוב בין דיירי הבית לבין סביבתם ושכניהם הצעירים יותר.

לפי ממצאי הדוח, 52% מהאוכלוסייה הצעירה סייעו לקשישים בביקורי בית ובעזרה הדדית – ו-39% מהקשישים החזירו בעזרה וסיוע הדדי כמיטב יכולתם. מעבר לכך נוצרו קשרים בין הקשישים לילדים ולבני הנוער, כשכל צד ביקר במועדונים ובמקומות המפגש של האחר.

בערוץ כאן 11 שודרה ב-2019 התוכנית התיעודית "80 וארבע". גן ילדים שהוקם בשטחו של בית דיור מוגן בישראל, אפשר לילדים לפגוש את הדיירים במקום מגוריהם, ולאורך 6 שבועות שני הצדדים קטפו את הפירות: חל שיפור ניכר בכל מדדי החיים של הקשישים, לצד הקטנת פער הדורות ושיפור ה"מיתוג" של הזקנה בקרב צעירים. הוכחות לכך שקשרים בין-דוריים מועילים לשני הצדדים נמצאו גם באסופת מחקרים איטלקית משנת 2017.

80 וארבע – ערוץ כאן 11

כמו כן בישראל פועל מודל הדיור הבין-דורי במספר מקומות, בהם סטודנטים מתגוררים במתחמי דיור מוגן. המפגשים בין הדיירים לסטודנטים מתקיימים בשעות מוגדרות מראש, ובתמורה לכך זוכים הסטודנטים הן למגורים במחיר מעט יותר נמוך והן במלגה שנתית. דיירי הבית מצידם זוכים לקבוצת צעירים נלהבים הבאים לשבת עמם, לשוחח, לקיים מגוון פעילויות ואירועים ולשפר את איכות חייהם ובריאותם.

רוב הקשישים כיום מעדיפים להישאר בביתם ובקהילתם, גם אם מצבם סיעודי – זאת בהתאם לתפישה המודרנית הרווחת בעולם כולו של Aging In Place. יחד עם שאר השירותים הניתנים לקשישים בקהילה, מודל הדיור הרב-דורי מאפשר קשר ישיר ובלתי אמצעי בין הדורות. בצורה כזו אפשר לגשר על הפער שנוצר בין האוכלוסייה הכללית, ובין מקומות הדיור לבני הגיל השלישי שלעיתים קרובות מדי נמצאים רחוק מהעין, רחוק מהלב.

בדיוק כפי שרוב הקשישים זוכים ליהנות מחברת צעירי משפחתם, כך יש לדאוג ולוודא שגם דיירים בדיור מוגן ובבתי אבות זוכים לשמור על הקשר הבין הדורי, שתורם רבות לבריאותם הפיזית והנפשית. אומנם קרובי המשפחה הם שדואגים ליקיריהם בסופו של דבר; אבל ככל שנשכיל לשתף את חכמי וזקני השבט בפעילויות עם כלל האוכלוסייה, כך נזכה גם אנו לאיכות חיים גבוהה בבוא יומנו לצאת לפרישה, וליהנות מתור הזהב של חיינו.