ההבדלים בין העסקה במשרה מלאה לבין העסקה במשרה חלקית

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
Share on telegram

בין אם אתה מעסיק עובד זר במשרה מלאה, מטפלת ישראלית לילדך,

מנקה זרה או ישראלית במשרה חלקית – יחסי עובד מעביד חלים עליך!!!!!!!!

אז מהן חובותיך בתור מעסיק ?

ימי חופשה

כל עובד זכאי לימי חופשה אשר נצברים עם הוותק אך האם אופן התשלום משתנה בהתאם להיקף המשרה? 

אופן חישוב ימי חופשה לעובד זר או ישראלי במשרה מלאה מחושב לפי טבלת זכאות

כאשר ימי החופשה עולים עם הוותק והתעריף שלהם מוגדר לפי שכר המינימום נכון ל-2021-  212 ש"ח ליום.

בכל אחת מ-5 השנים הראשונות16 ימי חופשה או 14 לפדיון כספי
 בעד השנה השישית 18 ימי חופשה או 16 לפדיון כספי
 בעד השנה השביעית 21 ימי חופשה או 18 לפדיון כספי
 בעד השנה השמינית ואילך יום נוסף לכל שנת עבודה עד לתקרה של 28 יום

לעובד ישראלי או זר במשרה חלקית לעומת זאת, אורך החופשה השנתית של העובד נקבע

ע"פ מספר הימים אותם עבד העובד בפועל באותה שנה ולא על פי היקף משרתו,

בנוסף שווי יום חופשה משתנה בהתאם לשכר , ושווי יום חופשה יכול להיות גבוה יותר מ-200ש"ח

לעובד במשרה חלקית אך מס' הימים להם יהיה זכאי נמוך יותר ברוב המקרים.

אם עבד פחות מ – 200 ימים בשנה אחת – מס' ימי החופשה המגיעים לעובד X מספר ימי העבודה בפועל  חלקי 200

(לדוגמא עובד שעובד בנקיון פעם בשבוע: סה"כ 48 ימי עבודה בשנה

לחלק ל – 200 יום כפול 14 ימי חופשה = 3.36 ימי חופשה בשנה בשכר המגיע לו).

במידה ועבד 200 ימים בשנה ויותר זכאי יהיה למלוא התשלום כמו לעובד במשרה מלאה.

הבראה

מה בנוגע להבראה? חובת התשלום חלה גם כאשר מעסיקים מנקה פעם בשבוע? 

הזכות להבראה קמה לאחר שנת העסקה וכל עובד זכאי לתשלום לפי גודל המשרה.

עובד זר או ישראלי במשרה מלאה זכאי לתשלום של 382ש"ח ליום הבראה

משתנה בצו פורמלי ונתון לשינויים. מס' ימי הזכאות משתנה ועולה עם הוותק.

לאחר שנה ראשונה זכאי העובד ל – 5 ימי הבראה, בשנה השנייה והשלישית – 6 ימים

וכן הלאה על פי צו ההרחבה. רביעית עד עשירית – 7 ימים, שנה 11-15 מגיעים 8 ימי הבראה,

16-19 מגיעים 9 ימי הבראה, שנת עבודה 20 ואילך – 10 ימי הבראה לכל שנה.

עבור עובד זר או ישראלי במשרה חלקית /יומית שווי יום הבראה זהה

לעובד במשרה מלאה אך זכאותו תחושב לפי היקף המשרה. 

לדוגמא למטפלת העובדת 8 שנים 12 שעות שבועיות, שהן 51 שעות בחודש

(כפול 4.3 שבועות בממוצע בחודש), משמע 27% משרה (51 לחלק ל-182 שעות

של משרה מלאה כפול 100), בשנה שמינית משלמים עבור משרה מלאה 7 ימים כפול 382= 2674ש"ח ,

ול- 27% משרה 722ש"ח לשנה.

פנסיה ופיצויים 

ישנן תהיות רבות לגבי תשלום פנסיה ופיצויים –

האם אני חייב? כמה להפריש? לאן? ומתי יקבל העובד את הכספים?

מכוח צו הרחבה לפנסיה משנת 2008 חובה על כל מעסיק להפריש 6.5% משכר הברוטו (לפני ניכויים)

בעבור פנסיה ו- 6% בעבור פיצויים. כלומר בנוסף לשכר החודשי/יומי /שבועי יש להפקיד בקופה ייעודית

את כספי הפנסיה והפיצויים מידי חודש.(האחוזים מתייחסים לחלק המעסיק בלבד).

לעובדים הזרים , אשר מקבלים חלק מהשכר באמצעות חברות הסיעוד למעשה יהיו שתי קופות –

אחת של המשפחה המעסיקה ואחת שחברת הסיעוד פותחת עבורן בבנק המזרחי .

הכספים שהפרישה חברת הסיעוד יהיו זמינים לעובד רק עם עזיבת הארץ .

המשפחה משלמת לרוב את חלקה עם תום יחסי עובד מעביד.

בעבור עובדים ישראלים ניתן לפתוח קופת פנסיה ייעודית בכל אחת מחברות הביטוח

או הבנקים השונים ואחוזי ההפרשות זהים הם.

לעובדים במשרה חלקית זרים או ישראליים השיטה דומה אף היא ,

אך השכר החודשי נמוך יותר לרוב ולכן גם ההפרשות יהיו נמוכות יותר.

מחלת העובד

מה עושים כשהעובד חולה? איך מחשבים את ימי המחלה?

ואם עובד יום אחד בשבוע אז זכאי לתשלום? 

עובד צובר 1.5 ימי מחלה בחודש – 18 ימים בשנה עד לתקרה של 90 ימי מחלה.

בעבור יום המחלה הראשון לא יקבל העובד תשלום, בעבור הימים השני והשלישי יקבל 50%

משוויי יום עבודה והחל מהיום הרביעי למחלתו ועד למיצוי זכאותו יקבל תשלום מלא כנגד אישור רפואי בתוקף.

לעובד במשרה מלאה יחושב שווי יום מחלה באופן הבא – השכר החודשי ברוטו יחולק ב-30 ימים ויתקבל שווי יום מחלה.

העובד במשרה חלקית/יומית יקבל תשלום רק בעבור היום בו היה אמור לעבוד-

במידה ויום העבודה הינו קבוע  ויש אישור מחלה בגין יום זה, אזי התשלום יהיה ע"פ חוק

באותו היום דהיינו במידה ויום העבודה הוא יום המחלה השני/שלישי חצי יום,

במידה והיום הרביעי ואילך תשלום מלא. וכמובן שהכל כפוף לצבירת ימי המחלה לפי וותק.

ימי חג

העובד עבד בחג או לא עבד בחג – התשלום זהה הוא? 

באשר לימי החג של עובד זר יש לסכם כבר בתחילת העסקה אלו 9 ימי חג בוחר העובד

ובמהלכם זכאי לא לעבוד ולקבל שכר חודשי מלא. במידה ועבד במהלכם זכאי יהיה לתוספת

תשלום בעבור אותו יום בשיעור של 150%.

גם עובד ישראלי זכאי לא לעבוד בימי חגו, ובמידה ועובד יקבל תוספת תשלום בשיעור של 150% –

ההבדל הוא שימי החג של עובד ישראלי הם ימי החג לפי המסורת הדתית אליה משתייך ואין לו בחירה.

עובד במשרה חלקית כאשר יום העבודה הקבוע שלו נופל על יום חג זכאי לא לעבוד במהלכו

ולקבל תשלום כאילו ועבד, ובמידה ואכן עבד יש לשלם לו שכר בשיעור של 150%.

בכל אחד מהמקרים – כאשר יום חג מתנגש עם שבת או היום החופשי הקבוע של העובד הזר אין כפל תשלום!!!

הזכאות לימי חג משתנה בהגדרת המשרה, עובד בשכר חודשי זכאי לתשלום בגין ימי חג

החל מתחילת העסקתו ואילו עובד בשכר שעתי זכאי לתשלום בגין ימי חג רק החל

מהחודש הרביעי לעבודתו.

הודעה מוקדמת

האם עליי להודיע מראש למנקה שלי על רצוני לפטרה? או שניתן לפטרה באופן מיידי? 

כל עובד זכאי לזמן הודעה מוקדמת לפני פיטורים וזאת על מנת למנוע פגיעה בפרנסתו

ולאפשר לו זמן ריאלי למציאת עבודה חלופית. אך פרקי הזמן להודעה שונים הם בין

עובד במשרה מלאה לבין עובד במשרה חלקית.

כאשר רוצים לפטר עובד במשרה מלאה יש להודיע לו מראש פרק זמן ההודעה מותנה בוותק – 

בששת החודשים הראשונים להעסקה – יום בעבור כל חודש

מהחודש השביעי עד שנה – 6 ימים בעבור ששת החודשים הראשונים

ועוד 2.5 ימים בעבור כל חודש החל מהשביעי.

עם תום שנה – חודש התראה מראש.

כאשר רוצים לפטר עובד במשרה חלקית/יומית/שעתית פרקי הזמן להתראה קצרים הם – 

עד להשלמת שנת עבודה אחת – יום בעבור כל חודש עבודה

לאחר שנת עבודה אחת – שבועיים הודעה מראש

במהלך השנה השנייה לעבודה – שבועיים ועוד חצי יום בעבור כל חודש עבודה

לאחר שנתיים עבודה – שלושה שבועות

במהלך השנה השלישית לעבודה – שלושה שבועות ועוד יום לכל חודש נוסף

לאחר שלוש שנים ואילך – חודש הודעה מוקדמת


חדש!  באתר הקו למעסיק – המדריך למעסיק עובד משק בית

*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.

עוד כתבות בנושא

יש לכם שאלה?

כתבו לנו וצוות המומחים שלנו יחזיר לכם תשובה בהקדם, ללא עלות!