הפרכת מיתוסים בהעסקת עובד זר

רוב האוכלוסייה שמעסיקה עובדים זרים בארץ אינה מודעת לחוקים ולהוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר.

הדעות הרווחות בקרב האוכלוסייה הקשישה לא עולות בקנה אחד עם הוראות החוק והנהלים הכרוכים

בהעסקת עובד זר.

"סיכמתי עם העובדת על שכר נמוך משכר מינימום, היא הסכימה וחתמה על החוזה ,איפה היא תקבל יותר מזה? "

חוזה העסקה שנחתם מול העובדת חייב להיות ברוח החוק, סעיפים לא חוקיים בחוזה עלולים לגרום לביטול החוזה במלואו.

שכר מינימום מחייב את כלל המעסיקים בארץ, וזהו למעשה השכר ההתחלתי, כל התנאים הסוציאליים נגזרים

משכר מינימום ברוטו לפני ניכויים.

 "בחוזה מול העובדת נכתב כי עליה לנקות ולבשל בשביל כולם, אז למה היא לא מוכנה ? טוענת שזה לא התפקיד שלה?"

ניתן לבקש מהעובדת לנקות ולהכין אוכל, אך אינה מחוייבת להסכים לכך. הרי העובדת מגיעה

לטפל במטופל, ועליה לדאוג לניקיון באזור המחייה שלו ולאוכל שאוהב לאכול, אם דיירים נוספים נמצאים בבית,

אין העובדת מחוייבת ל"שרת " אותם גם, תלוי בנכונות מצידה, ייתכן ובסכום כספי נוסף העובדת תסכים.

"העובדת מבקשת הפסקה של שעתיים בכל יום למנוחה, מאיפה באה הדרישה הזו?"

אין לדרישה זו שום תימוכין בחוק ואין שום חובה לתת לעובדת שעתיים בכל יום לנוח.

מעסיק מחוייב במתן 25 שעות מנוחה שבועיות בהן העובדת רשאית לנוח ולהתאוורר,

מעבר לכך כל בקשה תלויה ברצונו הטוב של המעסיק.

 "מטפלת שכבר עובדת בארץ היא 'מקולקלת' ובאה בהמון דרישות. אני מעדיף מטפלת חדשה שעוד לא נחשפה לתרבות ואוכל לעצב אותה בעצמי"

ייבוא מטפלת חדשה הינו אינטרס של התאגידים להרוויח עוד כספים ותמיד ימליצו על ייבוא עובד חדש,

אך אין בטוח כלל שזו ההמלצה הטובה ביותר למעסיק. בייבוא תיאלצו לחכות זמן ארוך ולשלם

סכומים גדולים יותר בגין הייבוא ועלויות בידוד כיום, בעוד עובדת מהמאגר בארץ זמינה לעבודה

באופן מיידי, אולי יודעת גם קצת את השפה ואת התרבות ויכול להיות יותר קל ונעים,

בנוסף עבור עובדים במאגר ניתן לקבל המלצות או דיס המלצות מהמשפחות שהעסיקו אותה בעבר.

"ביטוח לאומי זה לישראלים בלבד, עובדים זרים, לא קשורים לעניין ולא מגיע להם, גם ככה יש להם ביטוח רפואי שעולה הון"

מעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי חייב לשלם דמי ביטוח עבור כל השכר המשולם לעובד הזר, כמו כן החל מחודש אוגוסט 2022 הוא חייב גם לדווח על פרטי העובד ללא קשר לגובה השכר המשולם לו.

כמה דמי ביטוח צריך לשלם?
שיעור דמי הביטוח – 2% מהשכר המשולם לעובד.

לדוגמה: מי שמשלם לעובד הזר באופן פרטי שכר בסך 3,000 ש"ח בחודש – חייב בדיווח ובתשלום דמי ביטוח בשיעור 2% מהשכר המשולם לעובד: 2%X3,000 = 60 , כלומר צריך לדווח ולשלם 60 ש"ח בחודש

שימו לב – החל מאוגוסט 2022 יש חובת תשלום ביטוח לאומי על השכר מכל סכום.  יש ניסיון לשנות הנחיה זו – עקבו אחרי השינוים מול המוסד לביטוח לאומי.

"למה אני צריך לשלם לעובדת דמי כיס בסוף שבוע בו נשארת לעבוד? "

דמי הכיס , או יותר נכון מקדמות לשכר זהו נוהג שהנחילו בקרב העובדים הזרים לצורך תזרים

מזומנים שוטף במהלך החודש לפני קבלת המשכורת החודשית. דמי הכיס הם חלק מהשכר ולכן

ישולמו לעובדת גם כאשר בוחרת או מתבקשת לעבוד ביום המנוחה השבועי שלה.

"בסוף כל שנה שילמתי לעובדת עבור ימי החופשה שלה, היא לא יצאה לחופש. מה אעשה אם היא תצא, מי יבוא במקומה?"

ראשית חשוב להבהיר כי אין לפדות בכסף ימי חופשה במהלך ההעסקה, אלא לאפשר

לעובד לצאת לחופשה בתשלום. יתרה מכך אין לשלם ימי חופשה במתווה חודשי, מעסיק

שלא יפעל לפי הוראות החוק מסכן עצמו בתשלום כפול. שנית, עם כל המורכבות בנושא,

לא ניתן להתנות את חופשת העובדת במציאת מחליפה, יש לאפשר לעובדת לצאת לחופשה

ולמצוא עובדת מחליפה שבין עבודות ולרשום אותה בהיתר העסקה באופן זמני.

"למה העובדת הזרה צריכה לקבל דמי הבראה? לקחנו אותה איתנו לחופשה?"

כמו כל עובד ישראלי, גם העובדים הזרים זכאים לדמי הבראה. התנאי לזכאות הוא השלמת

שנה אחת לפחות אצל אותו מעסיק. רכיב ההבראה הוא הרכיב היחיד אותו ניתן לשלם במתווה חודשי

ולפרוש את התשלום הגבוה על פני 12 חודשי השנה.

"עובדים זרים לא מזדקנים פה , אז למה מקבלים פנסיה? שיחזרו למדינה שלהם ושם יקבלו פנסיה כשהם יהיו זקנים"

צו הרחבה לפנסיה משנת 2008 מחייב את כלל המעסיקים בארץ, לעובדים זרים, ישראליים, חוקיים או לא.

לעובדים הזרים לא נפתחת קופת פנסיה אמיתית מאחר וחברות הביטוח אינן מעוניינות לבטח

לתקופות קצרות, ולכן כל חיסכון ייחשב קביל. מטרת תשלומי הפנסיה היא לעודד את העובדים

הזרים לעזוב את הארץ בסיום תקופת עבודתם.

"העובדת ביקשה להישאר בשבת, כי אין לה איפה לגור, ואני בכלל לא רציתי שהיא תעבוד בשבתות וחגים. למה שאשלם על זה?"

אינך מחוייב להסכים ולהעסיק את העובדת ביום המנוחה השבועי שלה, יחד עם זאת עובדים

רבים באים בדרישה זו כתנאי להעסקה. ניתן להתפשר על 2 סופי שבוע בחודש עם העובדת.

אך אם נשארת רק מפני שאין לה איפה להיות, ניתן לאפשר לה להישאר ללא עבודה בפועל,

כאילו ואינה נמצאת, ואז אין צורך בתשלום מעבר לשכר החודשי. חשוב לעגן זאת בכתב מולה.

"למה אני צריך לשלם הודעה מוקדמת. מישהו יכל להודיע לי שאבא שלי עתיד ימות? "

זו בהחלט אחת הסוגיות ! הרי לא ניתן לצפות מוות של המעסיק וליידע את העובדת מראש

אז למה משלמים להם עבור הודעה מוקדמת?  התשובה לכך היא שתכלית ההודעה המוקדמת

היא לא לפגוע ברמת ההכנסות של העובד, ומאחר ועבודתה הופסקה, יש לאפשר לה זמן סביר

להתארגנות על מקום עבודה חדש בעודה מקבלת שכר. פסיקות בית המשפט נוטות יותר ויותר

לאשר תשלום דמי הודעה מוקדמת לעובדת בפטירת המעסיק.

"חשבתי שעובדת זרה תעלה לי מקסימום 5,000 שקלים בחודש. אם רק הייתי יודע שצריך לשלם לה את כל הזכויות האלה, לא הייתי מעסיק אותה"

העלויות הריאליות של העסקת עובד זר אינן מסתכמות רק בשכר החודשי,

אלא במלוא הזכויות להן זכאי העובד לאורך ההעסקה. הקניית ידע למעסיקים טרם

העסקה ייתן להם כלים להתמודד עם דרישות ובקשות מצד העובדים ולמזער את חשיפתם לניצול או תשלום ביתר .

*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.

עוד כתבות בנושא

לרישום לתאגיד

מלאו את הפרטים הבאים לקבלת סיוע ברישום לתאגיד

יש לכם שאלה?

כתבו לנו וצוות המומחים שלנו יחזיר לכם תשובה בהקדם, ללא עלות!
זמנית השירות אינו זמין.
ניתן לרכוש ייעוצים תחשיביים וגמרי חשבון.