תיקון 24 לחוק הגנת השכר (התשי"ח- 1958) נכנס לתוקף בתאריך ה- 01/02/09.
תיקון זה מחזק את השקיפות בהעברת התשלומים לעובד ומסדיר שלושה עניינים עיקריים:
- חובת המעסיק להמצאת תלושי שכר מפורטים. תוך פריסת הרכיבים עליהם להיות
מצוינים בתלושים. - הסדרת עניין הניכויים אותם רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד.
- חובת המעסיק לנהל רישומים מסודרים של שעות העבודה של העובד מידי יום (או באמצעים אלקטרוניים כגון החתמת כרטיס עובד בשעון נוכחות או באמצעות החתמת העובד ומי מטעם המעסיק על השעות).
תיקון זה קובע סנקציות של קנסות גבוהים, לדוגמא פיצויים גבוהים במיוחד ("למען יראו וייראו"), ייתכנו גם סנקציות פליליות על המעסיק במידה ואינו עומד בחובותיו בהתאם לתיקון כאמור, לגבי העניין השלישי המפורט לעיל קובע התיקון כי במקרים בהם המעסיק לא ערך רישומים בהתאם לחוק נטל ההוכחה בתביעה לפיצויי פיטורין יעבור לכתפי המעסיק (כמעין עונש המשרת את אינטרס ההרתעה על התנהלות המעסיק בניגוד לחוק).
במקרה והמעסיק לא ערך רישומים כדין של שעות העבודה ויש מחלוקת בינו לבין העובד על שעות העבודה (לרבות שעות נוספות) אשר מוגשת על ידי העובד לבית הדין הנטל להוכחת שעות העבודה חל על המעסיק. בית הדין יוצא מנקודת הנחה שהיקף העבודה הינו כפי שעות העבודה המוצגות על ידי העובד אלא אם הוכיח המעסיק אחרת.
עם זאת, לגבי תלוש השכר, כחריג לכלל – אין חובה למסור לעובד תלוש שכר במקרים הבאים:
1. המעסיק הוא יחיד, כלומר הוא אינו חברה או תאגיד אחר.
2. העובד מועסק אצל המעסיק, שלא במסגרת עסק או משלח יד של המעסיק.
לדוגמה -עובד זר המועסק בתחום הסיעוד על ידי המטופל.