כדי שהמטפל הזר יוכל לצאת לחופשת מולדת, אם יבחר בכך, עליו לקבל מהמדינה אישור מיוחד הנקרא "אינטר ויזה". האישור ניתן על ידי משרד הפנים, והוא מאפשר לעובד הזר לחזור לישראל אחרי החופשה – ללא בעיות כגון מעצר או גירוש.
העובד הזר מבקש אינטר ויזה ברשות האוכלוסין וההגירה, ועליו לצרף לבקשה את אשרת העבודה, דרכון בתוקף ובמקרים מסוימים גם מכתב מהמעסיק (לא תמיד הדבר נדרש). ראוי לציין שאשרת האינטר ויזה היא בנוסף לאשרת העבודה / השהייה הרגילה של המטפל הזר, והיא אינה מהווה הארכה של היתר ההעסקה.
תוקף האינטר ויזה הוא בדרך כלל 90 יום ממועד היציאה מהארץ, והוא מיועד לשימוש חד פעמי בנסיעה ספציפית לחו"ל. אם ירצה העובד לנסוע שוב לחו"ל בפעם אחרת, יהיה עליו להוציא אינטר ויזה חדשה (אם כי יש מצבים בהם ניתן לקבל אינטר ויזה למספר כניסות חזרה לארץ).
עובד זר שמתפטר לצורך נסיעה לארץ מוצאו, שלא בשל עובדה שגורש ו/או נגמרה לו האשרה והמעסיק לא מצליח לחדש אותה, אלא על סמך רצונו האישי – זכאי לפיצויים כעובד המתפטר (6% מדי חודש בשנים האחרונות), וזכאי לשאר הזכויות הסוציאליות לפי ותק, כולל פנסיה.
לפי החוק יש מחויבות לאפשר את צבירת 7 ימי השנה הראשונה ו-7 ימי השנה השניה לחופש. כלומר יחד עם השנה השלישית (בהנחה שעברה שנה שלישית) יש לה 21 ימים (7 ימי צבירה כפול 3 שנים, לאחר השלמת 3 שנים מלאות ורצופות של עבודה) צבורים לשימוש כחופשה.
המעסיק לא יכול להגביל את יציאתה לחו"ל, בהנחה שיוצאת וחוזרת באופן חוקי, שכן זה מנוגד לרוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – קרי חופש האדם לעשות בחופשתו/חירותו כרצונו.
על פי החוק היבש החופשה תינתן במועד מוסכם על המעסיק ובחודש האחרון של כל שנה, לאחר שהושלמה שנת עבודה רצופה בגין אותה שנה שחלפה. אם העובד רוצה לצאת ליום חופש ספציפי, צריך להודיע 30 יום מראש למעסיק ולקבל הסכמתו.
אין אפשרות להתנות המשך עבודה באי קיום הריון. הנושא אינו חוקי.
במידה והיא מועסקת אצלכם פחות מחצי שנה בעת שאתה מגלה את הריונה, ניתן לפטרה; אך אם עובדת יותר מחצי שנה, לא תוכלו לפטרה אלא באישור הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה. הפרדוקס הוא שהתנאי לקבלת אישור/היתר לפיטורין הוא שסיבת הפיטורין אינה הריונה של העובדת.
בנוסף לכך: הסעיף הנ"ל, גם אם העובדת תחתום עליו, אינו חוקי ולכן חתימתה עליו לא תעזור. אינך יכול למנוע, לצערי, הריון במקביל לעבודתה אצלכם.
רק נישואין לאזרח/ית ישראליים עלולים לפגוע במעמד העובד בארץ, אך נישואין עם עובדת זרה אחרת אינם משפיעים על מעמדו כעובד זר בישראל.
מה שכן יש לברר מול העובד האם יהיו לו דרישות נוספות בשל הנישואין הטריים.
הנוהל אינו מחייב למצוא עובדת מחליפה. הנושא מוטל במלואו על המשפחה. ניתן להיעזר בתאגיד בו הנכם רשומים או לפנות לתאגידים אחרים, אולי שם ימצא פתרון.
יש ביקוש רב לעובדים זרים, ובעת החלפה העובדים דורשים שכר גבוה מהמקובל. ניתן להעסיק עובדת שבין עבודות כמחליפה באופן חוקי, והתאגיד ידאג לרישומה כחוק. אך יחד עם זאת, בהרבה מקרים כאלה משפחות נאלצות בלית ברירה להיעזר בעובדות בלתי חוקיות בארץ על מנת לסעוד את יקיריהן.
רצוי מאוד להודיע לה בהקדם ובכתב, על מנת שתוכל לתכנן את צעדיה. ייתכן אף שלא תוכל העובדת להמשיך לעבוד כאן אם עברה את מכסת שהייתה בארץ, לכן חשוב ורצוי להודיע לה מיידית ובכתב, בשפה שמבינה.
אולם – שימו לב שיש להודיע לה X זמן מראש בהתאם לוותק שלה אצלכם. אסור לחפוף בין הודעה מוקדמת לבין חופשה, אלא אם כן נותרים 14 יום של הודעה מוקדמת ללא חפיפה.
כלומר, אם העובדת יצאה לחופשה של חודש, ומגיע לה חודש של הודעה מוקדמת – הרי שעליך להותיר מתוך החודש הנ"ל של הודעה מוקדמת 14 יום שלא יהיו בתקופת חופשתה. לכן יש לחשב מהו תאריך הפיטורין בפועל, ולכתוב זאת במכתב תוך התחשבות בסעיף זה לחוק חופשה שנתית (סעיף 5(א)(7).
עובד שיצא לחופשה ולא חזר ו/או יצר קשר דינו כאילו זנח עבודתו – קרי התפטר. עזיבה ללא הודעה הינה הפרת ההוראות הקבועות בחוק הודעה מוקדמת.
קרי עובד חייב להודיע למעביד על התפטרותו/עזיבתו בהתאם להוראות החוק (לאחר שנת עבודה רציפה 30 יום וכו'). אשר על כן אם לא הודיע העובד, המעסיק רשאי לקזז לו את שווי ימי ההודעה המוקדמת מהסכומים שהוא חייב לו על פי גמר חשבון (שכר, דמי הבראה, פדיון חופשה אם קיים וכו' בהתאם לותק העבודה). על המשפחה/חברה להודיע מיידית ללשכה להבאת עובדים זרים ולמשרד הפנים. על המשפחה/חברה להפסיק את הביטוח הרפואי של העובד.
למרות השגיאה הנפוצה, העובד הזר אינו זכאי לחופשת מולדת אלא לחופשה.
אין שום חוק הקשור ל"חופשת מולדת". העובד הזר אינו שגריר או שליח הסוכנות, אלא אדם שעובד כאן לפרנסתו ולא נשלח על ידי מדינתו. הזכאות של העובד הזר לימי חופש הינה זהה לזו של העובד הישראלי.
דהיינו – בשנה ראשונה: שבועיים ויומיים, כולל שישי שבת או 14 ימים בודדים לא רציפים. החל"ת, במקרה שאין לעובד זכאות למספר ימי חופשה מספיקים והוא מבקש יותר (בכתב), תלויה לחלוטין ברצונו הטוב של המעביד.
המעסיק רשאי:
באופן כללי עליו לצאת לחופש כשהמעסיק אינו זקוק לו, ומודיע לו מספיק זמן מראש, בכתב, על יציאתו לחופש.
לכן אינכם חייבים לאשר כלל לעובד שלכם חופשה ארוכה, אלא להוציאו כל פעם במשך השנה למספר ימים בהתאם לצורכיכם ונוחותכם.
מובן שעליכם להוציאו עם התראה מספקת מראש בכתב על תאריך ומספר הימים; כמו כן להוציאו לחופש בהתאם לזכאות, כלומר לא לגרום לחופשה שלילית או לחל"ת.
האחריות למציאת עובד מחליף חלה על המעסיק, וזו עוד סיבה לכך שרצוי שהמעסיק לא יאפשר ולא יאשר חופשה ארוכה המאפשרת יציאה לחו"ל.
אין חוק האומר שהעובד חייב לצאת לחו"ל או לבקר בארצו!
התאגיד יכול כמובן לנסות ולסייע אך מתוך ניסיון, לרוב ניסיונותיו כושלים, והמחליפים נמצאים בקושי רב ושכרם גבוה יותר כיוון שבאים לזמן קצר.
אנו מודעים לכך שקשה לסרב לעובד, אולם מבחינת המעסיק ובני משפחתו טוב יהיה אם יודיעו בכתב שאינם מוכנים לחל"ת (זכותך על פי חוק) וכמו כן יודיעו לעובד זמן מה מראש- שבועיים לפחות – על יציאה לחופשה פה ושם עד אשר יגמור את ימי החופש השנתיים שלו.
תוכלו להוציא מכתב בשפה שמבין שבשל מצב המעסיק אינכם מתכוונים לאשר חל"ת או צבירת חופשה ארוכה מזו שמאפשר החוק. אגב, עובד שיוצא לחופש שאינו מקובל על ידי המעסיק ולמרות התנגדותו, מבחינת תאריכים וימים, כמוהו כמתפטר.
אינך חייב לאפשר לעובד הזר לצבור חופשה, מעבר ל 7 ימים ברצף (וגם זאת רק למשך 3 שנים). כלומר, אם העובד מעוניין שלפחות שבוע מתוך ימי החופשה המגיעים לו יהיו רציפים, עליו לפנות אליך בבקשה בכתב לגבי כך. אם רוצה להעביר 7 מתוך ימי חופשתו לשנה הבאה, גם במקרה כזה עליו לפנות אל המעסיק בכתב.
בכל מקרה, כשמדובר במעסיק סיעודי – טוב יעשה המעסיק אם יכתוב למטפל בשפה שמבין, שעקב מצבו והקושי העצום למצוא מחליף לחופשה ארוכה, אתה מורה לו לנצל את ימי חופשתו השנתיים. תוכל להודיע כשבועיים לפחות מראש, כשברצונך להוציאו לחופש ימים בודדים, על מנת שלא יתאפשר לו לצבור חופשה של חודש.
—
*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.