מדריך הודעה מוקדמת להתפטרות מעבודה – מה אומר החוק?
חוק הודעה מוקדמת מחייב במתן הודעה מוקדמת לפיטורין או התפטרות. כשעובד מבקש להתפטר או כשמעביד מעוניין לפטר עובד, חייב הצד היוזם את הפסקת העבודה במתן הודעה מוקדמת בתקופה הקבועה בחוק.
"חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001" חוקק כדי להבטיח את הכנסת העובד ולאפשר לו זמן למצוא עבודה חדשה, או לחלופין לאפשר למעסיק להתארגן למציאת עובד חדש במקום העובד שעוזב.
ההודעה המוקדמת למעשה מתחילה עם הודעת ההתפטרות / פיטורין ועד לתאריך הפסקת העבודה בפועל.
זמני הודעה מוקדמת לפיטורים / להתפטרות
פרק הזמן של ההודעה המוקדמת מושפע הן מהוותק של העובד והן מהגדרת משרתו. במקרים מסוימים יש אף הבדל בין הודעה מוקדמת מצד המעסיק לבין הודעה מצד העובד.
זמני הודעה מוקדמת לעובד במשכורת חודשית:
ותק בעבודה | זמני הודעה מוקדמת |
במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים | יום עבור כל חודש עבודה |
החל בחודש השביעי לעבודה עד תום שנת עבודתו הראשונה | 6 ימים ועוד 2.5 ימים עבור כל חודש החל מהחודש ה-7 |
לאחר שנת עבודתו הראשונה | חודש ימים |
זמני הודעה מוקדמת לעובד בשכר יומי / שעתי:
ותק בעבודה | זמני הודעה מוקדמת |
עד להשלמת שנת עבודה אחת | יום בעבור כל חודש עבודה |
לאחר שנת עבודה אחת | שבועיים |
במהלך השנה השנייה לעבודה | שבועיים ועוד חצי יום בעבור כל חודש עבודה |
לאחר שנתיים עבודה | שלושה שבועות |
במהלך השנה השלישית לעבודה | שלושה שבועות ועוד יום לכל חודש נוסף |
לאחר שלוש שנים ואילך | חודש ימים |
זמני הודעה מוקדמת לעובד בסיעוד:
חוק הודעה מוקדמת מבדיל בין העובד הסיעודי לבין עובד בכל מקצוע אחר בזמני הודעה מוקדמת. העובד בסיעוד מטפל למעשה במעסיק, כאשר ההעסקה הזו הינה קיומית למעסיק הסיעודי, מעסיק שלרוב הינו חסר ישע.
התיקון נועד למנוע נטישת עובדים זרים שלא מרוצים ממקום עבודתם לאחר פרק זמן קצר של עבודה; לכן בתאריך 10.10.2012 הוכנס תיקון לחוק הודעה מוקדמת הקובע זמני הודעה מוקדמת שונים לעובד סיעודי מתפטר, בהשוואה לשאר העובדים בתחומי עיסוק אחרים.
ותק בעבודה | זמני הודעה מוקדמת |
מתחילת העבודה ועד תום 3 חודשי עבודה | שבוע ימים לפחות |
החל מהחודש הרביעי ועד לתום שישה חודשי עבודה | 14 ימים לפחות |
החל מהחודש השביעי ועד לתום שנת עבודה אחת | 21 ימים לפחות |
לאחר שנת עבודה ראשונה | חודש ימים |
כמה משלמים עבור הודעה מוקדמת?
הודעה מוקדמת תחושב לפי ותק, כאשר תקופת המקסימום הינה חודש ימים. למעשה עובד שהשלים שנה אחת לפחות, יועסק חודש מלא מהודעת הפיטורין ועד לסיום העסקה בפועל – ויקבל שכר חודשי מלא עבור חודש זה.
מעסיק שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים על פי חוק, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
עובד שהתפטר ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות על פי חוק, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
מעסיק רשאי להודיע לעובד, שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו ועל עבודתו בפועל בעת תקופת ההודעה המוקדמת, כולה או חלקה, כל עוד ישלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.
כלומר אין בעיה לוותר על נוכחות העובד, אך מחויבים לשלם על התקופה כאילו עבד בה בפועל.
חשוב לציין כי במקרה של פיטורי עובד עקב "הפרת משמעת חמורה" או "הפרת אמון המעביד" – החוק יכול לאפשר פיטורין ללא הודעה מוקדמת; אם כי לבית המשפט הסמכות להחליט אם התקיימה הפרת משמעת כזו.
המעסיק נפטר. מה החוק אומר על תשלום הודעה מוקדמת במקרה פטירה של המעסיק?
סעיף 4א' לחוק פיצויי פיטורים קובע כי במקרה של פטירת מעסיק, יורשי המעסיק מחויבים בתשלום פיצויי פיטורים. עם זאת – לגבי הודעה מוקדמת החוק שותק במקרים אלו.
בבתי הדין לאורך השנים נפסקו פסיקות לכאן ולכאן, אך ברוב המכריע של המקרים נפסק כי על המעסיק לשלם דמי הודעה מוקדמת גם בעת פטירת מעסיק, כשכל מקרה נבחן לגופו ולנסיבותיו כמובן.
הרציונל שעומד מאחורי זה הוא להבטיח כלכלית את העתיד הקרוב של העובד, שמקור פרנסתו נקטע ולא באשמתו. יחד עם זאת היו פסיקות מעטות בהן העובד סרב לעבוד בזמן השבעה או מצא עבודה אחרת, ואז מתייתרת הזכות לדמי הודעה מוקדמת.
במקרה של פטירת מעסיק, כאשר יבקשו היורשים שלא לחשב דמי הודעה מוקדמת – עליהם לקחת בחשבון ששלילה זו, אם תועמד במבחן בית משפט, השופט הוא שיחליט על שלילה מלאה, חלקית או כלל לא.
האם ניתן לחפוף בין תנאים סוציאליים כמו ימי מחלה וחופשה לבין הודעה מוקדמת?
בנוגע לימי חופשה, החפיפה מותרת בעת זמן ההודעה המוקדמת – כל עוד יוותרו 14 ימי הודעה מוקדמת ללא חפיפה.
לדוגמה: העובד זכאי ל-30 יום הודעה מוקדמת ולזכותו יתרת חופשה לניצול של 14 יום. לפיכך יכול המעסיק להוציאו לחופשה בימי ההודעה המוקדמת, ועבור ימים אלו יקבל תשלום. יתרת הימים תשולם כהודעה מוקדמת.
חשוב להבהיר כי במקרים בהם סיבת הפסקת העבודה הינה פטירת המעסיק, לא תינתן אפשרות חפיפה בין חופשה להודעה מוקדמת.
אין כך הדבר בנוגע לימי מחלה, שאינם נפדים בכסף בסיום העסקה אלא נועדו לשמור על שכר העובד בעת מחלתו. אם לא חלה העובד בעת העסקתו, ימי המחלה אינם רלוונטיים בסיום העסקה.
אם הגיש העובד אישור רפואי עם הודעת הפיטורין או לפניה, הרי שיש לאפשר לעובד לממש את ימי מחלה שצבר ופרק זמן ההודעה המוקדמת ייכנס לתוקף רק לאחר סיום תקופת אישור המחלה.
האם עובדת שגורשה או בחרה לחזור לארץ מולדתה, זכאית אף היא לדמי הודעה מוקדמת?
יש כאן סתירה בין ההיגיון ובין מה שהחוק והפסיקה קובעים, בדיוק כמו במקרה של פטירת מעסיק; אך הפסיקה מחייבת ויש לפעול לפיה כי דמי הודעה מוקדמת יינתנו בכל מקרה של הפסקת עבודה – ואין זה משנה אם העובדת עוזבת את הארץ וכו'. אם לא ניתן לתת לה הודעה ועבודה בפועל ישולמו לה בכסף.
השתתפות חברת הסיעוד בתשלום דמי הודעה מוקדמת
בהעסקה משותפת עם חברת סיעוד, משתתפת חברת הסיעוד בתשלומים רבים לעובד, וזאת גם בתשלום דמי הודעה מוקדמת. בעבר לא נהגו לחייב את חברת הסיעוד בתשלום זה, אך החל מפברואר 2022 מחויבות חברות הסיעוד להשתתף בתשלום זה לפי היקף המשרה שברשותן.
לשאלות ותשובות בנושא הודעה מוקדמת