חופשה שבועית

לפי פסיקה של בית דין ארצי עובד זר זכאי ליום מנוחה שבועי של 25 שעות ברצף, בדרך כלל ממוצאי שבת ועד יום ראשון בערב.

אסור לפצל את היום השבועי החופשי.

כמו כן, אין שעתיים מנוחה או שעתים יציאה רשמיות – זו טעות.

עליכם או לתת 25 שעות פעם בשבוע או – בלית ברירה לשלם עליהם.

העובד הזר אמור לשהות 24 שעות בבית המטופל ולהיענות לצרכיו 6 ימים בשבוע, ולצאת פעם אחת ל-25 שעות חופש שבועיות.

פסק דין בנושא יום המנוחה השבועי >

יובהר כי עובד אינו רשאי לדרוש מהמעסיק לא לצאת ליום חופש שבועי.

אם עבד ביום החופש השבועי שלו בהסכמתו ובהסכמת המעביד, יש לחשב את הפדיון הכספי לגבי יום זה לפי שכרו החודשי מחולק ל-25 ימי עבודה כפול 150% – כלומר לפי 5572 ש"ח שכר המינימום הקבוע בחוק, לחלק ל-25 ימי עבודה = 222.88 ש"ח ליום. נכפיל ב-150% ונקבל 334.32 ש"ח.

לסכום זה יש להוסיף את התשלום עבור השעה ה-25 שנקבעה לפי פסיקה מאוחרת יותר (במאי 2017,  שטינברג נגד טודיקה) בשיעור של 150% – ונגיע לתשלום של 380.23 ש"ח לכל יום מנוחה שבועי (נכון לשכר מינימום, החל מאפריל 2023). באפריל 2024, שכר המינימום עלה ולכן גם השכר עבור עבודה ביום השבתון , שעומד כיום על 401.25 ש"ח (לפי שכר המינימום למשרה מלאה).

החוק היבש קובע מתן יום מנוחה חליפי אחר – אבל אין פסיקה ברורה בעניין זה.

בדרך כלל 100 ש"ח המשולמים מדי שבוע נחשבים בעיני המעסיקים לדמי כיס, אך הם חלק משכר העובד ואינם מהווים דמי נסיעה או דמי כיס כפי שרבים נוהגים לחשוב.

כך שאם שכר הברוטו שלה הינו 5300 ש"ח, אזי ה-100 ש"ח הינם חלק מהשכר – ויש לשלמם בין אם העובד נשאר לעבוד בשבת או לא.

אין כל חובה לתת הפסקה של שעתיים בעבודת העובדת הזרה. גם היועץ המשפטי במשרד הכלכלה – אינו מכיר כל סימוכין לכך בחוק.

יש לתת חופשה שבועית של 25 שעות רצופות, ואם אכן העובד/ת מקבל חופשה זו מדי שבוע, או תשלום עליה, אזי אין לו כל זכאות לדרוש יותר מזה.

אינך חייבת לקבל את התנאי הזה כלל.

במידה ובכל זאת יתאים לך להעסיקה כך, עליך לבקש ממנה מכתב בו היא מבקשת, בשל מחסור במגורים, שלא לצאת בימי החופשה השבועיים שלה.

לפי משכורת מינימום במשק (נכון לאפריל 2023) ובהתאם לפסיקה האחרונה בנושא -פדיון יום חופש שבועי הינו 380.23 ש"ח.

ניתן לחלופין לאפשר לעובדת להישאר בבית המעסיק ללא עבודה בפועל, ואז אין צורך בתוספת תשלום. יש לעגן זאת בכתב מול העובדת בשפה שמבינה.

אין משמעות למועד התשלום, בין אם בסוף כל שבוע או במרוכז בסוף החודש. בכל מקרה יש חשיבות לתיעוד חתום שאכן קיבלה שכר עבור עבודה בשבת – על מנת למניעת כפילויות.

באופן כללי מומלץ לנהל ערכת תשלומים חודשית-שנתית מסודרת, שתהווה אסמכתא כאשר תגיע עת חישוב סופי וגמר חשבון. ניתן לרכוש ערכה מלאה שנערכה והופקה על ידי חשבי השכר של קו למעסיק.

יום המנוחה השבועי פתוח לבחירה בינכם ובין העובד. לרוב בוחרים העובדים את יום ראשון או שבת לפי דתם, אך אין זה מחייב. היום החופשי הינו קבוע ולא מתחלף מדי שבוע.

יובהר כי עובד אינו רשאי לדרוש מהמעסיק לא לצאת ליום חופש שבועי. אם הסכמתם לבקשתו, יש לשלם לו 380.23 ש"ח  (לפי שכר מינימום נכון לאפריל 2023) עבור כל יום מנוחה שבועית בו הוא עובד.

חשוב לדעת כי כל תוספת המשולמת באופן קבוע לעובד מתווספת לשכר הקובע לפנסיה, פיצויים ושאר תנאים סוציאליים.

באם אינכם מעוניינים בעבודת העובד ביומו החופשי, הנכם רשאים לסרב; אך אם הוא נחוש בדעתו ורוצה את התוספת לשכר – הוא עלול לעזוב.

ניתן להציע לעובד להישאר ביומו החופשי ללא עבודה, אם אין לו לאן ללכת ביום החופשי (ולהחתימו כי נשאר ולא עובד ולא יהיה זכאי לתוספת תשלום). לחלופין ניתן להגיע לפשרה על עבודה בחלק מהימים החופשיים ולא כולם בחודש.

מומלץ להחתים אותה על בקשה להישאר בימים החופשיים בבית המעסיקה. שם יצויין בבירור כי זהו יום חופשי שלה בו היא אינה עובדת ורשאית ללכת ולבוא כרצונה.

אז אתם פטורים מתשלום.

נוכח המצב, עובדים רבים נאלצים לעבוד ביומם החופשי ובימי חגם, מאחר ואינם מעוניינים או שהמעסיקים אינם מעוניינים לאפשר לעובד לצאת מהבית.

בפניכם שתי אפשרויות, וזה נוגע גם לחג וגם לימי החופשה השבועיים:

1. לאפשר לעובדת להישאר בביתכם גם בימים אלו ולעבוד, ואז זכאית לקבל תוספת לשכר החודשי – 361.68 ש"ח עבור יום מנוחה שבועי או עבור יום חג.

2. האפשרות השנייה היא לאפשר לעובדת להישאר בביתכם אך ללא עבודה בפועל, כלומר הבית יתנהל כאילו והעובדת אינה שם, וכך גם העובדת לא תצא מהבית וגם לא תיאלצו לשלם לה תוספת בעבור יום זה.

במקרה שלא מדובר ביום חג או ביום חופש שבועי – יום זה יכול להיחשב כיום חופשה שנתית בתשלום, אשר יורד ממכסת ימי החופשה להם העובדת זכאית.

בכל החלטה שתעשו רצוי להחתים את העובדת על מסמך המעגן זאת בכתב. אין לדעת באם יפוצו הקשישים מהביטוח הלאומי בגין תשלום זה, ואל לנו לשכוח כי נצטרך את שירותי העובדים גם לאחר המשבר.

מאחר וסיבת איחור העובדת ידועה לשני הצדדים ניתן או להסכים לאיחור עד לחזרתה ללא קיזוז שעות משכרה, או לחלופין להציע לעובדת אלטרנטיבה, כמו לשלם עבור מונית שתביא אותה בזמן הביתה או לחלופין להסיע אותה.

במידה והעובד מאחר לחזור מחופשתו השבועית, אם זה באופן קבוע שעה או שעתיים, ניתן להוציא לו מכתב אזהרה שמהאיחור הבא יופחת לו משכרו שעות האיחור שלו, לפי שווי שעת עבודה משוערכת.