לאחרונה אנו עדים לתופעה חריפה של מחסור במטפלות סיעודיות וכן במטפלים זרים.
נכון להיום חסרים יותר מ-20,000 עובדי סיעוד במדינת ישראל. מצד אחד אין עובדים סיעודיים חדשים המצטרפים למעגל המטפלים, ומצד שני קיימת נטישה מסיבית של מטפלות סיעודיות שהגיעו בעצמן לגיל פרישה.
חברות הסיעוד והעובדים הסוציאליים ברווחה עומדים חסרי אונים מול המחסור, שפוגע פגיעה חמורה ביכולת לתת שירות וטיפול מקצועי לקהל המטופלים. בנוסף, המחסור מייצר בעיה נוספת של עלייה במשכורות עבור אלו שכן זמינים לעבודה.
אומנם המחסור הנוכחי הוחמר בשל משבר הקורונה, אך לצערנו הרב תופעה זו אינה חדשה. כבר לפני 20 שנה ראינו מחסור גדול של אנשים טובים בתחום הסיעוד; זאת למרות שאז תוחלת החיים הייתה נמוכה יותר מהיום, וגם מספר הקשישים שנזקקו לטיפול היה נמוך משמעותית.
ב-1988, עם החלת חוק הסיעוד, גויסו מאות ואף אלפי מטפלות לתחום הסיעוד; אבל עם עליית מספר המטופלים – לא עלה במקביל מספר העובדים וניכרה מצוקה ומחסור בכוח אדם מתאים. מצוקה זו נעלמה בסופו של דבר עם העלייה הרוסית, שגויסה בהמוניה לתחום הסיעוד, וסיפקה טיפול סיעודי מקצועי ואמין משך 20 שנה.
גם מטפלים ומטפלות אלו הגיעו לגיל פרישה. הביטוח הלאומי מערים קשיים על העסקת בני 70 פלוס בתחום הסיעוד, ובשל כך נוצר מחסור ענק בידיים עובדות. בעקבותיו נוצר ביקוש הולך וגובר לעובדים זרים, שגרר בד בבד גם דרישות לשכר גבוה ולתנאים משופרים: אי רצון לטפל בחולים סיעודיים ובמשפחות, ו/או חולים סופניים שנשארו ללא טיפול והפכו לנטל על משפחותיהם.
אומנם המדינה ערה מאוד לבעיה, ואף סיפקה הארכת היתרי עבודה ושהייה לאלף עובדים זרים לפחות – אך עדיין זה לא עונה על הביקוש האדיר של אלפי מטפלים סיעודיים שחסרים כיום במשק.
כתבות בנושא
- מחסור במטפלים סיעודיים – N12
- מי יטפל באימא שלי? – ynet
- משפחות מתחננות – דה מרקר
- מחסור בעובדי סיעוד – מקור ראשון