האוכלוסייה המעסיקה עובדים זרים לרוב אוכלוסייה קשישה ו/או חולה
כך שקורה רבות שמעסיק עובד זר נפטר.
יורשיו עומדים מול הדילמה האם לשלם דמי הודעה מוקדמת לעובד או לא ?
במקרה של פטירת מעסיק- חוק פיצויי פיטורים מקים זכות מוחלטת לעובד בקבלת פיצויי פיטורים,
עם זאת חוק הודעה מוקדמת לעובד אינו מתייחס לעניין זה ואינו נותן הוראות מפורשות ואין תקדים משפטי לעניין.
פסיקת בתי הדין פירשה את החוק לאורך השנים כך שבמקרה של פטירת מעסיק-
אכן יש חובה ליתן לעובד הודעה מוקדמת, עם זאת היו גם מקרים בהם הוכח כי עובד סיעודי
מצא עבודה אחרת מייד לאחר פטירת מעסיקו, ובית הדין מצא שהוא אינו זכאי להודעה מוקדמת.
סעיף 5 לחוק חופשה שנתית מונה את הימים שלא יבואו במניין חופשה שנתית,
ועל פי סעיף 5(א)(7)- נותן את האפשרות לחפוף ימי הודעה מוקדמת וזאת בתנאי שישארו
לפחות 14 ימי הודעה מוקדמת לא חפופים.
הפסיקה מתייחסת למקרים בהם ויתר מעסיק על עבודתו של עובד בפועל,
וכאשר העובד אינו מבקש לצאת לחופשה שנתית, לא ניתן לראות את החלטת המעסיק להוצאת
העובד לחופשה שנתית בפועל אלא כנסיון לחסוך בתשלום של רכיב אחד בלבד,
שכן בכל מקרה העובד לא ימשיך את עבודתו במקום,
ועל כן הוא זכאי לפדיון חופשה ללא יכולת לחפיפה.
בפטירת מעסיק של עובד סיעודי- למעשה פטירתו של המעסיק קוטעת את יחסי העובד מעביד באופן מיידי,
ולא נדרשת עבודתו בפועל של העובד, אלא משולמת לו תמורת הודעה מוקדמת, ועל כן הפסיקה
אינה סבורה כי ניתן לחפוף ימים אלו ע"ח פדיון חופשה שנתית.