זכויות העובדת הזרה בהיריון ובחופשת לידה

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
Share on telegram

עובדת זרה, בגיל הפריון, רשאית ככל אישה להיכנס להיריון כרצונה, ללא קשר לעבודה בה

מועסקת או לעצם היותה זרה או מקומית. מעסיקים בסיעוד לא יודעים מה מותר ומה אסור

במהלך תקופת ההיריון ומהן זכויות העובדת בגין מצבה.

 

במהלך ההיריון

ראשית חשוב להבהיר כי מעסיק לא יכול לפטר אישה בהריון מעבודתה בשל הריונה ,

גם אם לא השלימה 6 חודשי עבודה אצל אותו מעסיק. הפיטורין יאושרו אך ורק

בהיתר מאת הממונה על חוק עבודת נשים, גם אם הפיטורים אינם קשורים להריונה

של העובדת כמו במקרה של מעבר המטופל לבית אבות או פטירתו חלילה.

ההיתר לפיטורין ניתן על ידי הממונה רק אם שוכנעה כי הפיטורים אינם קשורים להיריון.

 

מעסיק לא יכול לפגוע בהיקף המשרה של העובדת הזרה, או בהכנסתה של עובדת

בהיריון שמועסקת לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק, אלא רק בהיתר מאת זרוע העבודה.

 

עובדת זרה בהריון יכולה להיעדר מעבודתה ללא ניכוי משכרה לצורך בדיקות היריון,

בדומה לעובדות ישראליות. במשרה מלאה , מותר לעובדת בהריון להיעדר מעבודתה 40 שעות

לאורך כל הריונה ללא הפחתה בשכר.

 

בניגוד לעובדות ישראליות שזכאיות לגמלת שמירת הריון בתנאים מגבילים,

העובדות הזרות אינן זכאיות לגמלה שמירת היריון. עובדת זרה שאמורה להפסיק לעבוד

בשל שמירת היריון תוכל לנצל את ימי המחלה שצברה ולקבל במהלך היעדרותה דמי מחלה

כנגד תעודת מחלה. בנוסף רשאית העובדת לנצל את ימי החופשה שצברה במהלך שמירת ההיריון,

אולם הדבר תלוי בהסכמת המעסיק. עובדת שבשל הריונה הפסיקה לעבוד , תקבל רישיון ביקור בישראל (ב/2)

עד ללידה כדי ששהייתה בישראל תהיה חוקית.

 

החל מהחודש החמישי להריונה, העובדת לא תוכל לעבוד שעות נוספות מעבר לשעות העבודה,

ולא ניתן יהיה להעסיקה ביום המנוחה השבועי . בנוסף לא ניתן יהיה להעסקה בשעות הלילה,

זאת אם הודיעה למעסיק בכתב כי היא אינה מסכימה לעבוד בלילה.

 

העובדת רשאית לצאת לחופשת לידה מוקדמת, טרם ילדה, עד 7 שבועות לפני

תאריך הלידה המשוער, בדיוק כמו עובדות ישראליות.

 

במהלך חופשת הלידה ולאחריה

העובדת אינה עובדת במהלך חופשת הלידה ולכן יהיה עליה להגיש בקשה לרישיון ב/2

(רישיון ביקור בישראל ללא אשרת עבודה) למשך חופשת הלידה ובמקרים מסוימים גם לאחריה.

עם חזרתה לעבודה, יהיה עליה להסדיר את רישיון העבודה (ב/1) .

 

תשלומים שונים מהביטוח הלאומי

עם הלידה זכאית העובדת, כמו כל עובדת ישראלית, לפי הנחיות מגבילות לכיסוי הוצאות האשפוז,

למענק לידה, לחופשת לידה ודמי לידה, תשלומים שמועברים על ידי הביטוח הלאומי.

 

העובדת רשאית להאריך את חופשת הלידה מעבר ל-15 שבועות, כמו עובדות ישראליות

ולשהות בחופשה ללא תשלום. החוק מגדיר פרק זמן מקסימלי להארכת החופשה

כרבע מהתקופה שבה הועסקה העובדת אצל אותו מעסיק ולא יותר משנה מיום הלידה עצמה.

אם בחרה העובדת להאריך את חופשת הלידה, עליה להסדיר מבעוד מועד את שהייתה בישראל

באמצעות הגשת בקשה לרישיון ב/2 (שהייה בישראל ללא עבודה).

 

הסדרת רישיון הישיבה והעבודה בישראל 

עובדות מגיעות לארץ לפרק זמן של 63 חודשי עבודה, וישנה הבדלה בין עובדת שמיצתה

את השהות המקסימלית לעבודה בארץ ובין אלו שלא לעניין הסדרת רישיון העבודה והשהייה בארץ –

עובדת זרה שטרם מיצתה את פרק הזמן המקסימלי לעבודה ושהייה בארץ,

תוכל לבחור אם לצאת עם התינוק הארץ ולשוב ולעבוד בישראל ללא התינוק,

או לחלופין להמשיך ולשהות עם התינוק בארץ עד לתום פרק הזמן המותר

מהיום שקיבלה לראשונה רישיון עבודה מסוג ב/1.

עובדת זרה שמיצתה את פרק הזמן המקסימלי לעבודה ושהייה בארץ,

כלומר ילדה לאחר שהייה ועבודה של  63 חודשי עבודה בארץ ,

תידרש לצאת מהארץ עם תינוק לאחר חופשת הלידה. יחד עם זאת, אם מעסיקה האחרון

יבקש להמשיך ולהעסיקה, תוכל העובדת לשוב לישראל אך ללא התינוק.

 

איסור פיטורים ופגיעה בהיקף המשרה ממשיך גם בחופשת הלידה ואף אחריה.

המעסיק מחוייב להשיב לעבודה עובדת שחוזרת מחופשת לידה , גם אם אינו מרוצה ממנה,

וגם אם מצא עבודת חלופית במקומה, לתקופה של 60 ימים לפחות.

לאחר מכן אם לא ירצה להמשיך ולהעסיק את העובדת יוכל לפטרה.

לשאלות ותשובות בנושא הריון ולידה

*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.

עוד כתבות בנושא

יש לכם שאלה?

כתבו לנו וצוות המומחים שלנו יחזיר לכם תשובה בהקדם, ללא עלות!