חובת שימוע לפני פיטורין

נקבע באופן חד משמעי כי מדובר בזכות מהותית, המחויבת בהליכים הבאים במצטבר:

1. הודעה מראש לעובד על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות שבעטיין רוצים להפסיק את עבודתו.
2. הענקת אפשרות לעובד לעיין בכל החומר הנוגע לנימוקי פיטוריו ומתן זמן סביר לעובד להכין תגובתו וטיעוניו.
3. הענקת הזדמנות מלאה לעובד, בין בכתב ובין בעל פה להגיב על הטענות אשר נטענות נגדו.
4. עריכת פרוטוקול של הישיבה, אם השימוע לא נעשה בכתב.
5. קבלת החלטה על סמך שיקולים מקצועיים ועניינים.
6. כעיקרון שימוע יתקיים בכתב, אלא אם ביקש העובד להשמיע את טיעוניו בעל פה. במקרה בו יתקיים השימוע בעל פה רשאי העובד, אם הוא מעוניין בכך, להגיע לשימוע עם אדם מטעמו (כגון: עורך דין, נציג ועד העובדים וכד'), אולם ללא עדים.

ההיגיון של זכות השימוע הינו להעמיד את העובד על מצבו במקום העבודה, על אפשרויות המשך עבודתו (אם בכלל) ובנוסף, לתת לעובד זמן נוסף ע"מ לשפר את התנהגותו ואת חוות דעת הממונים עליו.

חובתו של המעביד לתת את דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת.

יש לזמן את העובד לשימוע עם בר סמכא בארגון, בדרך כלל מדובר במנהל/ת משאבי אנוש ובנוכחות המנהל הישיר של אותו עבד.