גמלת סיעוד בכסף או בשירותים?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

גמלת סיעוד בכסף או בשירותי סיעוד? יתרונות וחסרונות

טופס בקשה לקבלת גמלה בכסף – לזכאי גמלת סיעוד המעסיק/ים מטפל צמוד >

חוק הביטוח הלאומי שונה בשנת 2014, והשינוי מציב דילמה לקשישים הסיעודיים. כעת, אדם סיעודי שזקוק לסיוע של עובד זר יוכל לבחור האם לקבל את הסיוע ככסף מזומן או כקצבה בעבור שירות.

ניתן אף לשלב בין השניים ולקבל באופן משולב גמלה בכסף וגם שירותי סיעוד אחרים הקיימים בסל השירותים כמו:  משדר מצוקה, מוצרי ספיגה, ביקורים במרכז יום ושירותי כביסה.

לשירותי הסיעוד בסל השירותים קיים שווי כספי, כך שמי שיבחר בשילוב – יופחת השווי הכספי של השירות שייבחר מסכום הגמלה בכסף.

לפני קבלת ההחלטה לשנות את חוק הביטוח הלאומי, נערך ניסוי בתשעה מתוך 23 סניפים של הביטוח הלאומי. במהלך הניסוי רק 10% מהזכאים בחרו באפשרות לקבל גמלה בכסף; אך למרות תוצאות הניסוי הנמוכות, האוצר החליט מעתה והלאה לאפשר את הבחירה לזכאים.

המרת גמלת סיעוד בכסף לפי רמות זכאות

  • רמה 1 – 5.5 שעות טיפול – כל שעת טיפול שווה 256 ש"ח – מלוא הגמלה בכסף.
  • רמה 2 – 10 שעות טיפול – כל שעת טיפול שווה 205 ש"ח – ניתן להחליף עד 4 שעות בכסף.
  • רמה 3 – 14 עד 17 שעות טיפול – כל שעת טיפול שווה 205 ש"ח – ניתן להחליף עד 4 או עד 6 שעות בכסף.
  • רמה 4 – 18 עד 21 שעות טיפול – כל שעת טיפול שווה 205 ש"ח – ניתן להחליף עד 4 או עד 7 שעות בכסף.
  • רמה 5 – 22 עד 26 שעות טיפול – כל שעת טיפול שווה 205 ש"ח – ניתן להחליף עד 4 או עד 9 שעות בכסף.
  • רמה 6 – 26 עד 30 שעות טיפול – כל שעת טיפול שווה 205 ש"ח – ניתן להחליף עד 4 או עד 10 שעות בכסף.

לפי משרד האוצר במצב הנוכחי, ממילא הקשיש מעסיק בפועל את המטפל הזר ונושא בחובות הנגזרות מכך, ועל כן העסקה באמצעות חברת הסיעוד אינה מקנה כל יתרון מבחינת הסדרי התשלום הכרוכים בכך.

מתוצאות המחקר עולה כי לא זאת בלבד שהעברת הגמלה עבור עובד זר דרך חברות הסיעוד מייקרת את עלות הגמלה ביותר מ-64%, אלא שגם הזכאי לגמלה מפסיד שעות סיעוד לעומת המצב שבו הגמלה היתה משולמת לו בכסף.

גם הטענה כאילו העברת הגמלה באמצעות חברות הסיעוד מקלה את הנטל הבירוקרטי התגלתה כשגויה, וההפך הוא הנכון". גורמים באוצר אכן מודים שאוכלוסיית הקשישים הסיעודיים היא חלשה יחסית, וסובלת מחוסר ידע ביחס לחברות הסיעוד.

שורה של ארגונים ועמותות מזהירים את הקשישים לא לבחור בכסף במקום שירותים, ומגדירים את הבחירה הזאת כסכנה שתביא לקריסת כל תשתית השירותים לקשיש, שנבנתה מתוך ראייה מקצועית עמוקה. ביניהם הסתדרות הגמלאים, הקרן לרווחת ניצולי השואה, איגוד העובדים הסוציאליים, עזר מציון והאגודה הישראלית לגרונטולוגיה ועוד.

גמלת סיעוד בכסף

כיום תוכלו לבחור לקבל את גמלת הסיעוד לה הנכם זכאים בכסף ישירות לחשבון הבנק. השינוי נובע מהחלטת האוצר כי ממילא בעל ההיתר הוא המעסיק הראשי, ונושא בחובות הנגזרות מכך, כך שהעסקה באמצעות חברת הסיעוד לא מקנה שום יתרון מבחינת הסדרי התשלום.

להוכחה, הסבירו במשרד האוצר כי עובדים זרים שתובעים השלמת שכר לא תובעים את חברת הסיעוד אלא את המעסיק הפרטי, בעל ההיתר, שמחובתו לוודא כי העובד מקבל את מלוא זכויותיו.

לטענת האוצר, השינוי לא יקשה על קשישים להעסיק עובד זר והכסף שייחסך יחזור לקופת המדינה וימנע קיצוצים נוספים. עם קבלת ההחלטה התנגדו לה שורה של ארגונים ועמותות, שיש להם השקה לאוכלוסייה הסיעודית, באזהרה כי בחירה זאת מסוכנת ועלולה להביא לקריסת כל מערך השירותים לקשיש, שנבנה לאורך השנים מתוך ראייה מקצועית עמוקה.

טענות המתנגדים סבבו בעיקר סביב שחיקת הגמלה בכסף עם השנים, שמתעדכנת פעם בשנה ולא צמודה להעלאות השכר באם יהיו, אי יכולתם של המעסיקים לתפעל את הנושא לאור מוגבלות פיסית או קוגניטיבית, הקטנת ביקורי עו"ס בבית הקשיש, חוסר בקרה על השימוש בכספי הגמלה ועוד.

בבחירה בקבלת גמלה בכסף הנכם הופכים למעסיקים היחידים והבלעדיים של העובד. שכר העובד במלואו, יחד עם כל התנאים הסוציאליים מוטלים עליכם בלבד. דבר זה מחייב אתכם להתעדכן באופן שוטף בחוקי העבודה על מנת לשלם נכון וכחוק.

חשוב לדעת כי בבחירה בגמלה בכסף אכן תקבלו קצת יותר כסף, מאחר והגמלה אמורה לגלם גם את התנאים הסוציאליים לעובד ועוד, אך ההפרש בין הגמלות השונות מתקזזים בסופו של דבר.

כשבוחנים את ההבדל מהבחינה הכספית לפי שכר מינימום 5300 ש"ח – הפער הוא מזערי ונע בין 185 ל-320 ש"ח.

גמלת סיעוד בשירותיה של חברת הסיעוד

לפי השיטה הישנה, לפני השינוי ב-2014, המושתת על מערכת רחבה ומקצועית של סיוע למטופל הסיעודי, כל מטופל סיעודי שהיה זקוק לעובד זר קיבל את גמלת הסיעוד שלו באמצעות שירותיה של חברת הסיעוד.

כך הוחלט דאז משום שאוכלוסיית הקשישים הסיעודיים היא אוכלוסייה חלשה יחסית, רבים מהם מוגבלים פיסית וקוגניטיבית ולא יוכלו להתמודד עם העסקת עובד זר ללא תמיכתה של חברת הסיעוד.

גם באוצר מודים שאוכלוסיית הקשישים הסיעודיים סובלת מחוסר ידע ביחס לחברות הסיעוד.

למעשה בבחירה בגמלה בשירותיה של חברת הסיעוד, הנכם מקבלים תמיכה וליווי צמודים של מעסיק נוסף לעובד. חברת הסיעוד כמעסיק שני, שמפוקחת על ידי הביטוח הלאומי ומקבלת עדכונים לגבי השינויים בשכר או בחוקי עבודה, מהווה למעשה "גב כספי" עבורכם.

חברת הסיעוד משתתפת הן בתשלום השכר והן בתשלום התנאים הסוציאליים לעובד, כולל פנסיה, פיצויים, ימי חופשה הבראה וחג. חישוב חלקה של חברת הסיעוד הינו ביחס ישר לשעות הסיעוד להן זכאי בעל ההיתר.

יתרה מכך לחברת הסיעוד הכלים לעזור למעסיק בסיעוד במקרים של מחלת העובד, חופשת לידה או נסיעתו לחו"ל – כבעלת אינטרס לתת שירות ולעזור לפתור בעיות.

עבור שירות זה גובה החברה עמלה, שלמעשה יורדת מהגמלה המשולמת בפועל על ידי הביטוח הלאומי; אך ההבדל בסופו של דבר מבחינה כספית למעסיק בסיעוד הינו מזערי ואין לו השפעה ממשית על ההחלטה.

טענות המתנגדים

  • גמלת חוק הסיעוד מתעדכנת בכל העלאת השכר מכיוון שמדובר על שכר עבודה לעומת הגמלאות בכסף למשפחות  אשר מתעדכנות פעם בשנה  ולא צמודות להעלאות השכר.
  • הכסף שייחסך כתוצאה מהשינוי לא יינתן לקשישים אלא לקופת המדינה.
  • הגמלה תישחק עם השנים בניגוד לשעות סיעוד שהן זכות שאינה נשחקת – הגמלה תישחק ותהיה שווה הרבה פחות שעות סיעוד עם השנים בניגוד לזכות מוקנה לשעות סיעוד שבועיות, שהיא חסינה משחיקה.
  • רבים מהמטופלים הסיעודיים מוגבלים פיסית וקוגניטיבית ויתקשו להתמודד עם המשמעות של הפעלת עובד זר ללא מערכת תומכת כמו חברת הסיעוד.
  • קשישים עריריים יתקשו "להפעיל" עובד זר ללא סיוע חיצוני או בני משפחה.
  • הדבר יגרום להקטנת מספר ביקורי הבקרה, היעדר ייעוץ מקצועי ואי מתן הכשרות מקצועיות לעובדים הזרים, תוך פגיעה בקשישים.
  • הכסף לא יגיע ליעדו אלא יופנה למטרות אחרות תוך פגיעה בקשיש. אין כל מנגנון שיבדוק שהגמלה בכסף תנוצל אך ורק למען הקשיש.
  • עולה חשש כבד כי מתן גמלה בכסף ולא בעין שירות מהווה סכנה לעצם הטיפול הסיעודי בזקנים, ושימוש בכספי הסיעוד על ידי בני משפחתו של הזכאי שלא לצורך ייעודם המקורי.

טענות משרד האוצר

החוק יפגע רק בחברות הסיעוד שגוזרות קופון על גב הקשיש.

בסופו של דבר קצבת הקשיש נטו תגדל – בשורה התחתונה הקשיש הוא ממילא המעסיק של העובד הזר והחברה מהווה צינור בלבד עבור הקשיש – נכון לקבוע שהכסף יועבר ישירות לקשיש כאמצעי היחיד. ההטבה מגדילה באופן ממשי את הקצבה נטו שעומדת לרשות הקשיש.

השינוי לא יקשה על קשישים לשכור עובד זר מאחר והבאת העובדים נעשית על ידי לשכות התיווך ולא על ידי חברות הסיעוד.

הכסף שייחסך יחזור לקופת המדינה וימנע קיצוצים נוספים – בעקבות השינוי ייחסכו ‏(למדינה‏) יותר מ-20%.


אז מה עדיף – גמלה בכסף או גמלה בשירותים?
עדיין מתלבטים? צרו עמנו קשר לקבלת ייעוץ מקצועי

 

*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.

עוד כתבות בנושא

יש לכם שאלה?

כתבו לנו וצוות המומחים שלנו יחזיר לכם תשובה בהקדם, ללא עלות!