קיזוזים מותרים משכר העובד הזר

מעסיקים רבים לא יודעים כמה מותר לקזז משכר העובד שאותו מעסיקים,

לא יודעים איך מקזזים את העלויות הרלוונטיות, וכמה יש לקזז בפועל עבור כל סעיף .

 

החוק קובע כי מותר לנכות עד כ-25% משכר ברוטו –

החוק מגן על שכר העובד, וקובע רף מקסימלי לקיזוז משכר ברוטו,

אך אין זה אומר שכל מעסיק יכול לקזז 25% מהשכר אוטומטית.

כלומר החוק מגדיר את הקריטריונים לניכוי וגם קובע רף מקסימלי לניכוי

על מנת שלעובד בכל מקרה יישאר סכום כסף בסוף החודש.

הגדרה זו של החוק תבוא לידי ביטוי כאשר מבקשים בנוסף לניכויים הרלוונטיים

לקזז משכר העובד בגין הלוואה שלקח, תשלום ביתר ששולם, או כפיצוי על נזק שנגרם.

המעסיק לא יכול להחליט על דעת עצמו לנכות משכר העובד 1392 ש"ח.

 

הניכויים לפי ההנחיות:

 

בעבור ביטוח רפואי –ניתן לקזז מחצית מתשלום הביטוח כאשר התקרה המקסימלית

לקיזוז הינה – 154.29 ש"ח, הנמוך מבין השניים.

כלומר במידה ומשלם המעסיק עבור  הביטוח הרפואי  420 ש"ח מידי חודש לא יוכל לנכות 210 ש"ח

כחצי מהסכום אלא רק עד גובה התקרה של 154.29 ש"ח.

במידה והביטוח לעובד עולה למעסיק 150 ש"ח מידי חודש,

ינכה המעסיק 75 ש"ח בלבד משום שמותר לנכות רק חצי מהתשלום בפועל ולא יותר.

 

בעבור כלכלה –  הקיזוז עבור כלכלה נקבע לפי פסיקה וקבע כי ניתן לקזז משכר העובד עבור כלכלה

סכום המהווה 10% משכר ברוטו, לפי שכר המינימום כיום – 5571.75 ש"ח.

הקיזוז למעשה מאפשר לעובד להשתמש בכלכלת הבית לשימושו האישי.

אם מבקש העובד מוצרים מיוחדים אשר אינם כלולים בכלכלת הבית, יכול לרכוש עבורו משכרו וכספו האישיים.

אם העובד לא משתמש בכלכלת הבית ורוכש עבורו כלכלה בצריכה אישית,

לא ינכה המעסיק סעיף זה.

 

בעבור הוצאות נלוות למגורים – בגין עלויות שונות כמו תשלומי ארנונה, מים, חשמל וכו,

יכול מעסיק  לנכות סכום של 86.23 ש"ח, זהו אמנם סכום נמוך אך מותר לניכוי ללא כל התניות.

 

בעבור מגורים  –עבור קורת הגג תחתיה שוכן העובד יחד עם המטופל יקוזז

סכום המהווה שכירות סמלית. הסכום לקיזוז משתנה בהתאמה לאזור המגורים בארץ

ולהיות המעסיק בעל הדירה או שוכר הדירה.

הסכומים לקיזוז נעים בין 278.94 ש"ח בצפון ל-511.49 ש"ח בתל אביב.

מעסיק אשר הדירה בבעלותו יוכל לקזז מחצית מהסכום הנקוב

באזור המגורים שלו, ומעסיק ששוכר דירה יוכל לקזז את הסכום המלא.

לפרוט אזורים מלא

 

דוגמאות 

לצורך העניין, מעסיק אשר משלם ביטוח רפואי בסך 300 ש"ח מידי חודש,

גר בתל אביב בדירה בבעלותו, והעובד משתמש בכלכלת הבית,

לפי שכר הברוטו של 5571.75 ש"ח – יוכל לקזז המעסיק סכום של 154.29 לביטוח,

557.18 ש"ח עבור כלכלה, ועוד 255.74 ש"ח עבור מגורים ו86.23 עבור הוצאות נלוות למגורים סה"כ 967.21 ש"ח ולא אוטומטית 1392 ש"ח לפי 25%.

במידה והלווה המעסיק לעובד כספים וכעת מקזז משכרו בעבור תשלום ההלוואה, לא יוכל לנכות משכרו סכום העולה על 25% משכר ברוטו.

 

אם אותו המעסיק לעיל – נתן הלוואה לעובד או שילם ביתר וכעת רוצה לקזז משכר העובד בגין כך ,

והרי כבר מקזז משכרו 967.21 ש"ח לפי הנתונים לעיל, לכן מוגבל המעסיק בקיזוז תשלומי ההלוואה עד

לסכום המשלים למקסימום קיזוז של 1392 ש"ח . בתנאים לעיל,

לצורך העניין יוכל לקזז רק עוד 424.79 ש"ח עבור ההלוואה שניתנה מידי חודש.

 

אם ייקבע כי העובד אינו מעוניין להשתמש בכלכלת הבית, וירכוש לעצמו מוצרי צריכה מכספו,

יפסיק המעסיק בקיזוז 557.18 ש"ח ויעלה שכר העובד נטו לצורך קניות בכוחות עצמו.