התנהלות עם סיעודיים ומטפלים זרים בזמן מלחמה

אם בימי שגרה יש להקפיד על טיפול מסור ביקירינו הסיעודיים, הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בזמן משבר או מלחמה. כל הדברים שתקפים לגבי מטופל סיעודי בימים כתיקונם, מקבלים משנה חשיבות כאשר אנו נמצאים בתקופות קשות – כולל מענה גם למטפלים הזרים.

יש להישמע להנחיות פיקוד העורף

ראשית יש להבטיח שהמטופל קרוב ככל האפשר למרחב מוגן, וכן שהמרחב המוגן מצויד בכל מה שדרוש לשהייה ממושכת (מים, מזון משומר, תאורת חירום ועוד). כמו כן יש לוודא שהממ"ד מאוורר לפי חוק, בין אם באמצעות מתקן "תיבת נוח" ובין אם מערכת אוורר אחרת שהותקנה לפי ההנחיות.

אם אין ממ"ד בדירה או שהמטופל אינו מסוגל להתנייד אל המרחב המוגן הקרוב (חדר מדרגות, מקלט) – מומלץ להעביר אותו לחדר הכי פנימי בבית, או לשקול מעבר למקום אחר עם ממ"ד.

מומלץ להתקין את אפליקציית פיקוד העורף במכשיר הנייד (בעיקר של המטפלים), לקבלת מידע והתראות בזמן אמת. הנחיות חירום בעברית, ערבית, אנגלית ורוסית ניתן למצוא באתר פיקוד העורף: oref.org.il

הקלות למעסיקים ולעובדים זרים בזמן המלחמה

רשות האוכלוסין וההגירה יצאה עם מספר הקלות לתקופת המלחמה (חרבות ברזל):

• אישור קליטה מהיר לקבלת עובדים זרים בענף הסיעוד – מדובר בעובדים השוהים בישראל עד 51 חודשים, גם אם לא הועסקו מעל 90 יום.
• שיבוץ עובדים זרים השוהים בישראל – העובדים שחרגו מתקופת 51 החודשים עד כדי 63 חודשים, יוכלו להשתבץ כעובדים מחליפים, גם אם חלפו 30 יום מהעסקתם הקודמת.
• עובדים זרים שיכלו עד כה לעבוד כמחליפים בלבד (שוהים בישראל בין 52 ל- 63 חודשים), ועומדים בתנאי הסף לוועדה ההומניטארית – יוכלו להשתבץ כעובדים קבועים אצל מטופלים המשויכים לפריפריה בלבד (אזור 3).
• תושבי היישובים המפונים בצפון ובדרום יקבלו מענה נוסף במוקד חירום מיוחד. פרטים כאן >

כאן המקום לציין שתאגידי העובדים הזרים קיבלו הנחיות מרשות האוכלוסין לפנות למטופלים ולבני משפחותיהם, ולוודא שהם מקבלים מענה המתאים לצורכיהם.

התנהלות מול המטפל הסיעודי בזמן המלחמה

בימים אלו של מלחמה ומשבר, כולנו חשים פגיעה בתחושת הביטחון האישי והציבורי. ייתכן אף שהמטפלים שלכם נחשפו לידיעות הקשות אודות מה שהתרחש ב-7 באוקטובר, בין היתר גם בקרב עובדים זרים באזור העוטף.

כל זה עלול להציף רגשות פחד, עצב או חוסר אונים בקרב המטפלים, ואף בקרב יקיריכם המטופלים. רצוי שבני המשפחה של המטופל יישבו לשיחה עם המטפל, יבינו מה מצבו ויהיו רגישים לצרכיו. שדרו תחושת משפחתיות ותחושת יחד; הבטיחו למטפל כי הוא חלק מהמשפחה ושיחד תתמודדו עם האתגרים.

בהמשך לסעיף בנושא הנחיות פיקוד העורף, ודאו שיקיריכם והמטפל יכולים להגיע למרחב המוגן בזמן הדרוש. כמו כן ודאו שיש אוכל וציוד מתאים לשעת חירום.

מה קורה אם המטפל הזר חזר לארצו

נכון לעכשיו דווח רק על כמה אלפים בודדים של עובדים זרים שעזבו את ישראל; הרוב בתחומי החקלאות והמסעדנות ומיעוטם (קצת מעל 1,300) בתחום הסיעוד. מטפלים סיעודיים אלו שבו לישראל נכון לעכשיו.

אומנם לא מדובר על נטישה המונית, אבל אם המטפל הזר שלכם נאלץ לחזור לארצו – מומלץ להיערך לכך מראש. מה עושים?

ראשית עוברים לקבלת גמלת הסיעוד בכסף במקום במתן שירותים בלבד. בצורה כזו ניתן לקבל את הכסף ישירות לחשבון הבנק, מה שיאפשר לשלם משכורת גבוהה יותר למטפל/ת הבא בתור (עובד זר, מטפל ישראלי, בן משפחה מטפל ועוד).

שנית מוצאים מטפל סיעודי חלופי, בין אם עובד זר שנשאר בארץ ובין אם מטפל ישראלי או בן משפחה. בני משפחה מטפלים יכולים לקבל מענה וסיוע כאן: caregivers.glide.page

דבר נוסף, מומלץ לוודא שיש לכם (הן בני המשפחה והן המטופל) עתודות כספיות מספיקות. רבים הוצאו לחל"ת בשל המלחמה, ומאות אלפי אנשי מילואים תלויים בתגמולים מביטוח לאומי במקום במשכורתם הקבועה. רצוי לוודא מראש שיש לכם רזרבות פיננסיות, בדיוק למצבים מהסוג הזה (רצוי לעשות זאת בקביעות, בלי קשר למצבי משבר).

יוזמות סיוע נוספות לבני הגיל השלישי (כולל סיעודיים): agingil-iron.com

זקוקים לייעוץ אודות זכויות מעסיקים ועובדים זרים בזמן מלחמה? אנחנו כאן לרשותכם >>