תפריט
חוק הפנסיה מחייב אתכם, כמעסיקים, להקפיד על תשלומי הגמל בסיעוד.
מדי חודש יש לנכות (נכון לינואר 2023 ) 6% משכר העובד , להוסיף על זה עוד 6.5% לפנסיה ועוד 6% לפיצויים מצדכם. יחד 18.5% משכר העובד (במקרה של עובד זר סיעודי , אם לא מופרש הכסף לקופה פנסיונית אז אין חובה לנכות משכרו את חלקו).
מבחינת החוק היבש, כל מרכיב בשכר שהינו קבוע לחלוטין ומשולם לעובד באופן סדיר נחשב לחלק משכרו – ולכן יילקח בחשבון הזכויות הסוציאליות (לרבות הפנסיה).
את סכום הכסף שנצבר יקבל העובד בתום העסקתו, או עם עזיבתו את הארץ; המוקדם מביניהם.
את הסכום יש להפקיד בחשבון ייעודי הנפתח למטרה זו. קיימות שתי אפשרויות:
1. לפתוח קופת גמל בחברת ביטוח.
2. לפתוח חשבון בנק ייעודי – רצוי להוסיף לחשבון בסוגריים את שם העובד, אולם לעובד לא יכולות להיות זכויות ניהול כלשהן בחשבון.
כל עובד זכאי להפרשות לפנסיה מהיום הראשון לעבודתו, וזאת לאחר שעבד 3 חודשים בפועל. החוק קובע כי לעובד שלא הופרשו עבורו כספים לפנסיה ממקום עבודה קודם כלומר אין לו קופת פנסיה פעילה – המעסיק החדש מחויב להתחיל להפריש רק החל מהחודש השביעי לעבודה.
האחוזים אותם מחייב החוק להוריד הינם כדלקמן:
| החל מיום ואילך | הפקדות המעביד | הפקדות העובד | הפקדות המעביד לפיצויים | סך כל ההפקדות | |
| 01.01.2021 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% | |
| 01.01.2020 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% | |
| 01.01.2019 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% | |
| 01.01.2018 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% | |
| 01.01.2017 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% | |
| 01.07.2016 | 6.25% | 5.75% | 6% | 18% | |
| 01.01.2016 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% | |
| 01.01.2015 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% | |
| 01.01.2014 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% | |
| 01.01.2013 | 5% | 5% | 5% | 15% | |
| 01.01.2012 | 4.16% | 4.16% | 4.18% | 12.5% | |
| 01.01.2011 | 3.33% | 3.33% | 3.34% | 10% | |
| 01.01.2010 | 2.5% | 2.5% | 2.5% | 7.5% | |
| 01.01.2009 | 1.66% | 1.66% | 1.68% | 5% | |
| 01.01.2008 | 08.33% | 08.33% | 0.834% | 2.5% |
חוק הפנסיה מחייב אתכם, כמעסיקים, להקפיד על תשלומי הגמל בסיעוד.
כלומר מדי חודש לנכות (נכון לינואר 2021) 6% משכר העובד, להוסיף על זה עוד 6.5% מצידכם ואת 12.5%.
הנ"ל יופקד בקרן מיוחדת או בחשבון בנק ייעודי (אחוזי הפנסיה משתנים מדי שנה). את סכום הכסף שנצבר יקבל העובד עם עזיבתו את הארץ או עם סיום יחסי עובד מעביד.
חוק הפנסיה חל גם על חברת הסיעוד אשר עד כה נהגה להוסיף את חלקה היחסי בזכויות הסוציאליות לתלוש המשכורת החודשי; אך החל מיוני 2013 מחויבות חברות הסיעוד לנכות את אחוזי הגמל, ולהפרישם לטובת פנסיה לתשלום לעובד הזר עם עזיבתו את מדינת ישראל.
אחוזי ההפרשות מתבססים על האחוז היחסי מהשכר אותו כל צד משלם, כך שבתוצאה הסופית העובד יקבל את הסכום הכולל.
במידה ופתחת חשבון רגיל, נושא רווחים או ריבית/הצמדה, ולשם אתה מפריש את המחוייב עליך בחוק – דהיינו חלק המעביד וחלק המעביד לפיצויים – הרי שזה בסדר.
רצוי להוסיף לחשבון בסוגריים עבור X, אולם לעובד/ת לא יכולות להיות זכויות ניהול כלשהן בחשבון, אלא רק לך. במידה ותעשה כך, ותעקוב אחרי העדכונים בנושא פנסיה, הרי שאתה נוהג כשורה.
כרגע אין קופת פנסיה לעובדים זרים ובנקים מסרבים לפתוח על שמם קרנות, לכן ההפקדות בחשבון רגיל הינן כהפקדות לפנסיה.
לעובד ישראלי, לעומת זאת, לא ניתן לשלם תשלומים פנסיוניים ישירות בכסף. יש להפקיד את הכסף בקופה פנסיונית ולשחררו משם בלבד.
ניתן לחשב החל מהחודש השביעי לעבודה רק במידה והעובד אינו גורר איתו קופת גמל קודמת
לעובדים זרים לרוב לא ניתן לפתוח קרנות פנסיה ולכן לא גוררים עימם קופה פעילה וההפרשות יחלו מהחודש השביעי לעבודה.
את החישוב כדאי לך לעשות על חלקך בלבד, כלומר בכל חודש לבדוק (החל מהחודש השביעי) מה חלקך בתשלום – ועל החלק הזה לחשב את האחוזים של חלק המעביד בלבד. כך לא תיכנסי לנישה של החלק של חברת הסיעוד.
במידה ויש לעובד קופה פעילה עליכם לחשב החל מהחודש הראשון להעסקה.
חברות הסיעוד, בהתאם להנחיות הביטוח הלאומי, מפקידות את התנאים הסוציאליים בקרן מיוחדת שיועדה לכך. הנושא מבוקר על ידי הביטוח הלאומי, והכספים יועברו לעובד עם צאתו את ישראל לצמיתות.
נכון מאוד אבל זו ברירת מחדל. אפשר לסגור את הכספים בקרן חיסכון בבנק, ואז יהם ישאו ריבית.
לגבי חלקו של העובד הזר בהפרשות על פי צו ההרחבה – סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כי ניתן לנכות משכרו של עובד תשלומים שוטפים לקופת גמל.
מאחר ונכון להיום אין הסדרה של הפקדת כספי הפיקדון בעבור העובד הזר בקופות גמל, מעסיק אינו מחויב לנכות את חלקו של העובד ולהעבירו לחסכון כאמור לעיל, אלא בכפוף לתנאי הסעיף הנ"ל.
אם היה ישראלי העובד, הרי ניתן לפתוח עבורו קופה והמעסיק מחויב בניכוי חלק העובד לפנסיה.
מבחינת החוק היבש, כל מרכיב שהינו קבוע לחלוטין ומשולם לה באופן סדיר – נחשב לחלק משכרה.
מה שמומלץ זה להחתים אותה בצורה מסודרת על התשלום בכל סוף שבוע בו היא עובדת, וכמובן להכניס מרכיב זה לחוזה כדי שלא תיתבעו בעתיד על שעות נוספות וכו'.
עם זאת, כיום כל הגורמים המעורבים בעניין עובדים זרים אינם מחשיבים את הפיצוי-פדיון עבור יום שבתון כחלק משכרה, אלא כתשלום נפרד ספציפי שאינו כלול בחישוב לפיצויים, פנסיה וכדומה. גם קו-לעובד המגן על העובדים אינו כולל תשלום זה בשכר, בבואו לדרוש מהמעסיק תשלום פיצויים ופנסיה עבור העובד בסיום עבודתו.
חובה ורצוי מאוד להפקיד גם מרכיב זה כדי להימנע, בבוא העת, מקנסות או הצמדות, ריביות וכדומה. בעת סיום יחסי עובד מעביד תפחיתי את הסכום שנצבר מהפיצויים הכלליים. זה יעזור לך להיערך בבוא העת מבחינה כספית.
לגבי רכיב הפיצויים כזכות לעובד שעזב מרצונו – למרות שלא מדובר בקופת גמל רשמית אלא בחשבון חיסכון, יש לשלם את חלקו של המעביד לפיצויים גם במקרה של התפטרות מצד העובד, לפי חוק צו ההרחבה לפנסיה.
את כלל התנאים הסוציאליים, למעט הבראה, לא ניתן לשלם בשוטף בשכר כולל. לכן לכאורה כל מה שישולם ביתר הינו בגדר שכר ולא ניתן להשיבו חזרה.
הדבר נכון במיוחד לגבי הפנסיה, שכן לא קמה הזכאות עד למועד המימוש (בגיל הפרישה, או במקרה של עובדים זרים בסיום העסקה ו/או יציאה מן הארץ).
חוזה שיכלול סעיפים אשר אינם עולים בקנה אחד עם החוק, עלול להעמיד אתכם מול תביעה גם כאשר העובדת הסכימה לכך – וחרף העובדה שקיבלה שכר ביתר עקב אי ידיעה. אתם פשוט תשלמו כפול!
החוק היבש מדבר על מי שיש לו קרן פנסיה קודמת – אם הייתה לו קרן פנסיה קודמת מסודרת, יש להפריש בתוך 3 חודשים עבור עבודה החל מהיום הראשון.
אם לא היתה לו קרן פנסיה לפני העסקה , גם אם קיבל כספים ממעסיק קודם, ההפרשות יחלו מהחודש השביעי לעבודה.
המעסיק יקיים את חובותיו להפרשות פנסיוניות כפי שכתוב בתדריך הבא.
אם חלק מההפרשות או פיצויי הפיטורים צריך לחול על גורם אחר (למשל על חברת הסיעוד) – אותו גורם ייתן את הדין ביחס להפרשתם או לתשלומם.
במקרה מורכב יותר (נוכח 'פטירת' שני הגורמים החייבים בהפרשה – פטירת המעסיק ופשיטת רגל של חברת הסיעוד), והצורך לגבות את הזכות ממי שבא בנעליהן בהקשר זה (העיזבון וכונס הנכסים או המוסד לביטוח לאומי)). לכן, ייתכן ולא יהיה מנוס במקרה זה מקביעה של בית הדין לעבודה, שיפסוק מי צריך לשלם לעובדת וכמה.
חובת ההפרשות ותשלום הפיצויים של חברות הסיעוד קבועה בהסדר שלהן מול המוסד לביטוח לאומי, ויש לפנות אליהן כדי לקבל מענה מדויק ביחס לאופן מימוש החיוב.
הסבר לגבי עובדים ערבים, תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה, המועסקים בשטחי ישראל על ידי מעסיקים ישראלים.
חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הנם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.
החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים נוקטים במונח "עובד", ואינם מבחינים בין עובד שטחים לבין עובד אזרח/תושב ישראל.
לפיכך, עובדי שטחים העובדים בישראל, ומועסקים על ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת וכיו"ב.
אם תשלום שכרם של עובדי שטחים מתבצע ע"י מדור התשלומים של לשכת התעסוקה, על המעביד להעביר לשירות התעסוקה את שכר העובד (ברוטו), ושירות התעסוקה משלם לעובד את שכרו, לאחר שהוא מנכה ממנו את הניכויים הנדרשים: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, קרן פנסיה, מס ארגון וביטוח בריאות.
לפי צו ההרחבה הפנסיוני שנכנס לתוקף בשנת 2008, זכאי עובד זר בישראל, בכל אחד מענפי התעסוקה, להפרשות עבור פנסיה מהמעסיק.
סכומי ההפרשה לקרן החיסכון של העובדים הזרים זהים לסכומי ההפרשה לקרן פנסיה של עובדים ישראלים.
כיוון שפנסיה היא חסכון לטווח ארוך, ההפרשות עבור עובדים זרים יוכנסו לקרן שאינה פנסיונית, אותה יוכלו העובדים לפדות עם סיום תקופת עבודתם בישראל או עם סיום יחסי עובד -מעביד. ניתן לבצע הפקדת כספי הפיצויים ותגמולים לקופה בנקאית.
כל עוד העובדת לא פרשה לגמלאות כמובן שיש חובה להפריש בעבורה לפנסיה, שהרי היא עדיין לא מקבלת פנסיה ויש לכך השלכות על גובה הפנסיה שתקבל מחברת הפנסיה לכשתפרוש.
כלומר כמובן שחלה החובה להפריש לה לקרן פנסיה מפני שממשיכה לעבוד ולא משכה את קופת הפנסיה. באשר לפיצויים, אם תתפטר כמובן שזכאית לפיצויים מלאים. בעילת גיל זקנה, הפיצויים יהיו פטורים ממס.
התשובה ניתנת באדיבות הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, והיא מובאת כלשונה:
"לאחר בחינת הפנייה ובירור שערכתי בעניין, להלן תשובתנו: צו ההרחבה לעניין הפנסיה חל בין היתר על עובדים המועסקים בסיעוד ובכלל זה העובדים הזרים. אין בשלב זה החרגה של עובדים אלה מכלל העובדים שהצו חל ביחס להם. הפרוצדורה לקיום הצו ביחס לעובדים הזרים (ובכללם עובדי הסיעוד) מוסדרת בשלב זה בהנחיה שניתנה בשנת 2008 ונוסחה כלהלן:
ט' אדר ב תשס"ח, 16 מרץ 2008
הפרשות לפנסיה עבור עובדים זרים – הבהרה
סעיף 1יא' (ו') לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, קובע הסדר מיוחד להפקדת הפרשות פנסיוניות לעובדים זרים, לפיו יש להפריש סכומים אלו לחשבון בנק מיוחד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר. מאחר והסדרי קופות הפנסיה הרגילים נועדו לעובדים החוסכים במשך תקופות ארוכות, חיסכון בחשבון בנק לפי סעיף 1יא' לחוק עובדים זרים מתאים לעובד הזר, המגיע לישראל לתקופה קצרה בלבד, והמעוניין למשוך את חסכונותיו מבלי להיקנס בגין כך, בעת יציאתו מישראל.
בימים אלו פועלת יחידת הסמך לעובדים זרים, יחד עם משרד האוצר, להקמת חשבון בנק מיוחד להפקדת הפרשות לפנסיה עבור עובדים זרים בהתאם לסעיף 1יא' לחוק עובדים זרים. לאחר הקמת חשבון הבנק כאמור, יידרשו מעסיקי העובדים הזרים להפקיד את ההפרשות הפנסיוניות עבור עובדיהם הזרים בחשבון הבנק המיוחד בהתאם להנחיות שיינתנו.
בתקופת הביניים עד להקמת חשבון הבנק ועיגון ההסדר בתקנות לפי סעיף 1יא' לחוק כאמור, מוצע כי מעסיקי העובדים הזרים ישמרו את הסכומים האמורים להיות מופרשים על ידיהם עבור פנסיה לעובדים הזרים, בזיקה לקבוע בצווי ההרחבה ובהסכמים הקיבוציים, בחשבון נפרד הנושא ריבית והצמדה.
כשיוקם חשבון הבנק המיוחד לפי חוק עובדים זרים, המוזכר לעיל, תינתן הודעה למעסיקי העובדים הזרים להעביר את סכומי ההפרשות לחשבון המיוחד האמור.
אין באמור לפגוע בהסדרים הקיימים לגבי הפרשות מעסיקים לחשבון פיקדון עבור עובדים זרים בענף הבניין.
חשוב לעיין באתר האינטרנט של משרד הכלכלה לצורך קבלת עדכונים בנושא זה.
התופעה שאתה מתאר בפנייתך, לפיה מעסיקי עובדים בסיעוד אינם מפרישים פנסיה לטובת עובדיהם ו/או אינם מעבירים סכומים המנוכים משכר העובדים לטובת הפנסיה כנדרש – היא תופעה המנוגדת לחוק ויש לטפל בה נקודתית בכל מקרה ומקרה.
תוכל להעביר לנו נתונים עובדתיים על מקרים שכאלה – על מנת שניתן יהיה לאכוף זכויות העובדים בסיעוד לקבלת זכויות הפנסיה שלהם כנדרש לפי חוק. הזרים מכלל העובדים שצו הרחבה זה חל עליהם.
בכבוד רב ובב"ח,
איריס מעיין, עו"ד ממונה על זכויות מעסיקים עובדים זרים
* לתחשיב גמר חשבון מקצועי המחשב גם את שיעורי הפנסיה הכנסו לדף זה – גמר-חשבון
—
*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.
