חוק הסיעוד במדינת ישראל מאפשר לשוהים במסגרות דיור מוגן להעסיק מטפל זר; זאת בניגוד למוסדות טיפוליים כגון בתי אבות לסוגיהם – שם לא ניתן להעסיק עובדים זרים. בעת הגשת הבקשה לעובד זר, יש לוודא שהמבקש אינו שוהה במסגרת דיור מוגן שכוללת טיפול סיעודי.
ההיגיון מאחורי הדרישה הזו הוא שאם המבקש כבר מקבל טיפול סיעודי מגורם כלשהו – אין הוא זכאי לקבל גם מטפל סיעודי מהמדינה בנוסף.
מי זכאי להעסיק מטפל סיעודי זר בדיור מוגן?
מכיוון שדיור מוגן מקביל למגורים בקהילה, התנאים להעסקת מטפל סיעודי זר דומים ברוב המקרים. יש לעמוד בתנאים לקבלת גמלת סיעוד לפי חוק סיעוד:
- אזרח ישראלי בגיל פרישה שאינו שוהה במסגרת טיפולית כלשהי (בית חולים, בית אבות, מרכזי שיקום).
- מבקש ההיתר שוהה במסגרת דיור מוגן (או בבית לצורך העניין) ללא שירותי סיעוד / מחלקה סיעודית.
- מבקש ההיתר עמד במבחן הערכת תלות ונמצא כי הוא סיעודי ברמה הנדרשת. מבחני ADL ניתן לבצע דרך המוסד לביטוח לאומי, או רשות האוכלוסין וההגירה או לזכאי משרד הביטחון.
- מבקש ההיתר עמד במבחן ההכנסות הדרוש לפי חוק סיעוד, ואינו מקבל קצבאות אחרות מהמדינה (למעט מקרים חריגים).
- רשות האוכלוסין וההגירה אישרה מתן היתר העסקה לעובד זר.
תנאים נוספים להעסקת עובד זר בדיור מוגן
מעבר לדרישות המינימום הנדרשות על ידי המדינה, מבקש ההיתר חייב לקבל גם את אישור ההנהלה בדיור המוגן בו הוא שוהה. מנהל הדיור המוגן חייב לחתום על טופס הבקשה, ובנוסף לספק פירוט כתוב של שכר הדירה אותו משלם הדייר עבור שהותו. תשלום שכר הדירה נכנס לשקלול נתוני המבקש, במוסד לביטוח לאומי.
כאן המקום לציין שמסגרת הדיור המוגן אינה מהווה צד בהעסקת העובד הזר. גורמים מקצועיים שונים בדיור המוגן יכולים לתת המלצות וסיוע, כגון המלצה על חברת סיעוד או לשכה להעסקת עובדים זרים; אבל מעבר לכך אין המסגרת מחויבת בדבר נוסף.
חוץ ממתן אישור להבאת העובד למסגרת הדיור המוגן, הנהלת המקום אינה מעורבת בתהליך בשום צורה. האחריות לכל התהליך במלואו היא של מבקש הבקשה ו/או משפחתו.
זה אומר:
- הדיור המוגן רשאי לבקש תשלום נוסף עבור מגורי העובד הזר.
- הדיור המוגן אינו אחראי לאיתור, השמה או תשלום שכרו והוצאותיו של העובד הזר.
- הדיור המוגן אינו מחויב במציאת תחליף בעת שהעובד הזר יוצא לחופשה או נמצא בתהליך של התפטרות / פיטורים.
זכויות העובד הזר המועסק בדיור מוגן
כפי שצוין, הדיור המוגן אינו אחראי בשום צורה לשמירה על זכויות המטפל הזר. בני המשפחה או המטופל עצמו הם אלו שמחויבים לשלם לפחות את שכר המינימום לעובד, וכן לעמוד בשאר הדרישות והתנאים הקבועים בחוק: דמי הבראה, פנסיה, חופשות, הודעת מוקדמת ועוד.
למיצוי כל זכויותיכם כמעסיקי עובדים זרים, צרו איתנו קשר לקבלת ייעוץ.