העסקה ישירה של עובדים זרים בסיעוד

סיעודיים יוכלו להעסיק עובדים זרים בצורה ישירה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

רשות האוכלוסין וההגירה מינתה לאחרונה צוות בין-משרדי חדש, שמטרתו לבדוק האם קיימת אפשרות לשנות את השיטה הנהוגה כיום להעסקת מטפלים סיעודיים זרים.

זאת כדי להפחית את הנטל הביורקרטי המוטל על הסיעודיים ובני משפחותיהם (המעסיקים), ולספק מענה לאתגרים ולקשיים בשיטה הקיימת באמצעות לשכות פרטיות / תאגידים.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון למאי 2022 – יש בישראל:

  • 278,000 זכאי גמלת סיעוד של המוסד לביטוח לאומי.
  • 57,509 עובדים זרים חוקיים בענף הסיעוד.
  • 77,000 בעלי היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד (מתוכם 20% בפריפריה; 89% בגיל 67 ומעלה).
  • 96 לשכות פרטיות מורשות בענף הסיעוד.

השיטות הנוכחיות להעסקת מטפל זר סיעודי

העסקה ישירה על ידי המטופל הסיעודי שיטת העסקה זו היא האפשרות היחידה עבור זכאי גמלת שירותים מיוחדים, זכאי גמלת ילד נכה וכן קשישים שאינם זכאים לגמלת סיעוד. שיטה זו פתוחה גם לזכאי חוק סיעוד, הבוחרים בהעסקה ישירה וקבלת גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק. כאשר מדובר בהעסקה ישירה, הלשכה / התאגיד מבצעים את התיווך וההשמה של העובד הזר למטופל.
העסקה במקביל עם חברת סיעוד שיטה זו אפשרית רק לזכאי גמלת סיעוד לפי חוק הסיעוד, שבחרו בהעסקה במשותף עם חברת סיעוד וקבלת הגמלה ב'עין'. בשיטה זו חברת הסיעוד משמשת כמעסיק נוסף במקביל למטופל הסיעודי, ומרבית הזכאים לגמלה משתמשים בשיטה הנ"ל. גם פה חובה להירשם בלשכה פרטית / תאגיד המבצעים את התיווך וההשמה של העובד הזר למטופל.

המורכבות והקשיים במודל ההעסקה הקיים

  • אתגרים בירוקרטיים וריבוי גופים מעורבים.
  • אתגרים מנטליים של המטופל ובני משפחתו.
  • ניהול העובד הזר והתמודדות עם צרכיו.
  • אתגר כלכלי והתמודדות עם דרישות השוק.
  • התמודדות עם חובות הן כמעסיק של מטפל והן כקרוב של המטופל.

 

בנוסף קיימים קשיים נוספים בענף הסיעוד, כגון מחסור בעובדים מיומנים, תלות במכרז הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי (שמכתיב את הממשק בין המטופלים לחברות הסיעוד), מגבלות רגולטוריות וכן הצורך לאזן בין זכויות העובדים לצורכי המטופלים.

השיקולים והחלופות האפשריות

הצוות הבין-משרדי מצא וממליץ על 2 חלופות עיקריות:

חלופה 1 – העסקה ישירה וקבלת תמיכה ניהולית מהתאגידים
מעטפת תמיכה מלשכה פרטית תכלול שירותים כגון:

  • ניהול הדיווח, החישוב ותיעוד השכר והזכויות הנצברות.
  • חישובי גמר חשבון בסיום ההעסקה.
  • סיוע על ידי עורך דין לענייני עבודה.
  • שירותי ייעוץ והדרכה מקצועית לגבי עבודת המטפל בהתאם לצורכי המטופל.

 

חלק מהשירותים יינתן באמצעות גוף ממשלתי שיוקם ויתוקצב על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.

יתרונות חלופה 1:

  • צמצום הבירוקרטיה ויצירת כתובת אחת למענה עבור המטופלים הסיעודיים.
  • צמצום החשיפה של המעסיקים לתביעות.
  • הפחתת עלויות העסקה של מטפלים זרים.
  • שיפור מערכת היחסים בין המטפל למטופל.
  • ועוד…


חלופה 2 – תאגוד: העסקה ישירה באמצעות תאגידים חדשים שיוקמו במיוחד
בשיטה זו התאגיד הוא המעסיק, שמעניק למטופל שירות מקיף הכולל:

  • איתור, מיון והשמה של המטפל.
  • טיפול בנושאי חישוב ותיעוד השכר של המטפל.
  • הנפקת תלוש שכר למטפל.

 

כאן המקום לציין שחלופה 2 מצריכה לבצע שינויים בחוק הסיעוד הקיים. כמו כן היא מחייבת המשך בחינה בשני היבטים עיקריים: מבחני בין הדין וכן הסדרת החריגה משעות עבודה ומנוחה.

יתרונות חלופה 2:

  • הסרת הנטל הבירוקרטי המוטל על המטופל הסיעודי ובני משפחתו.
  • פתיחת האפשרות לתחרות על תנאי העסקה של עובדים זרים.


חסרונות חלופה 2:

ייקור בעלויות ההעסקה בשל מספר סיבות:

 

דגשים חשובים ועיקרי ההמלצות

  • ביצוע השינוי ללא ייקור עלויות למטופל הסיעודי.
  • מתן אפשרות בחירה כיצד להעסיק את העובד הזר – סל השירותים הרלוונטי, זהות התאגיד או הלשכה וכן הלאה.
  • שיפור והפחתת הנטל באמצעות יצירת מעטפת ממשלתית ושיפורים טכנולוגיים / דיגיטליים.
  • שמירה על זכויותיהם ורווחתם של העובדים הזרים.
  • הקלה על המטופלים ובני משפחותיהם באמצעות ליווי והכוונה.

 

הצוות הבין-משרדי ממליץ ליישם מיידית את החלופה הראשונה, להפחתת נטל ההעסקה הבירוקרטי והכלכלי ויצירת כתובת אחת למטופלים הסיעודיים. זאת במקום העסקה מקבילה באמצעות חברות סיעוד, שמייצרת מורכבויות רבות, ומגדילה את חשיפת המטופל לתביעות וכן את נטל המעסיק.

במקביל תימשך בחינת היבטים יישומיים של חלופה מספר 2, כך שבסופו של דבר תהיה למטופלים בחירה בין 2 אפשרויות לפי העדפתם.

כיווני פעולה נוספים לשיפור המצב הקיים

1. יצירת הוראת שעה נוספת שתיתן מענה למטופלים הסיעודיים שהמשיכו להעסיק עובד זר בחודשים האחרונים, על סמך תקופת ההתארגנות שהוארכה בשל הקורונה עד סוף חודש יוני 2022 (גם אם לא התקיימו תנאי הסף הקבועים בחוק). הוראת השעה תיתן מענה ל-1,400 סיעודיים שבקשותיהם נדחו, כי לא ענו על התנאים הקבועים בחוק. הוראת השעה תאפשר לעובדים הזרים להמשיך לטפל במטופלים שאצלם הם מועסקים, עד סיום העסקה.

2. הוספת תקנות סוגי מטופלים שרק אצלם יהיו רשאים לעבוד מטפלים זרים בתחום הסיעוד, וזאת בנוסף למגבלת האזורים הגיאוגרפיים. התקנות יכללו 2 קבוצות – מטופלים מורכבים (נכים קשים מעל גיל פרישה, נכי צה"ל, ילדים נכים, קשישים ברמה 6, הורים שכולים) וכן מטופלים לא מורכבים. עובד זר שיגיע לישראל עבור מטופל מורכב, לא יוכל לעבוד אצל מטופל לא מורכב. עובד שמיועד למטופל לא מורכב, רשאי לעבוד אצל כל סוגי המטופלים.

3. תיקון ההגבלות הגיאוגרפיות כדי לאפשר לעובד זר שמעסיקו האחרון נפטר או עבר לבית אבות, להשתחרר מההגבלה הגיאוגרפית; זאת רק במידה שחלפו 36 חודשים מאז כניסתו לישראל בפעם הראשונה עם ויזה ב/1.


לא בטוחים איך כל זה ישפיע עליכם, המעסיקים?

פנו אלינו לקבלת ייעוץ עוד היום >

 

דוח הצוות הבין משרדי >

כתבה נוספת בנושא באתר "שווים"

*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.

עוד כתבות בנושא

יש לכם שאלה?

כתבו לנו וצוות המומחים שלנו יחזיר לכם תשובה בהקדם, ללא עלות!