עובדים ישראלים

לעובד ישראלי יום המנוחה השבועי תמיד יהיה יום שבת – זה החוק.

ולכן לא ניתן לקבוע יום מנוחה אחר אלא אם הוא ישראלי ולא יהודי – ערבי נוצרי או מוסלמי ואז זה יכול להיום יום שישי או ראשון במקום.

במידה ועובד אז צריך לקבל 150% בגין כל שעה שיעבוד ביום המנוחה השבועי.

לבחירתך ובחירת העובד. רצוי לגשת לסניף הביטוח הלאומי המטפל של העובד ולברר שם את כדאיות התביעה. לרוב הכדאיות להגיש גם אם אין חובת פיצוי מהביטוח הלאומי נבחנת אם יש סיכוי להחמרה או חו"ח נכות.

יש להבדיל אם התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי או שזו מחלה רגילה שהעובד קיבל מהרופא 5 ימי מחלה. החוק קובע שאם עובד עובד בתקופת ימי מחלה הוא לא זכאי לימי מחלה ואפשר אפילו לקזז לו אותם אם עבד באותם ימים וגם שולמו לו דמי מחלה. לכן אם העובד אכן מבחינה רפואית יכול לבצע את העבודה ניתן להחזיר אותו לעבודה ולשלם לו שכר רגיל ללא ימי מחלה. בכל מקרה אם לעובד קיימים ימי מחלה צבורים לא יהיה זכאי לדמי פגיעה מעבודה מהביטוח הלאומי אלא רק לאחר שיסתיימו לו הימים ועדיין יעמוד בתנאי ביטוח לאומי לזכאות לגמלה.

אני לא רואה כל פסול בכך, כמובן להסביר את הצורך בגינו נדרש האישור. לעובד יש זכות לסרב להמציא ולמעסיק זכות לא להעסיקו כמובן.

על פי חוק חופשה שנתית הזכאות לחופשה נגזרת על פי ימי עבודה בפועל, ועל כן אין צבירת חופשה בתקופת חופשת הלידה שכן העובדת אינה עובדת בפועל. אולם אם העובדת עבדה באותה שנה לפחות 200 יום תהא זכאית למכסת החופשה המלאה על פי הוותק שלה במקום העבודה לאותה שנה ספציפית.

אין הגדרה בחוק לענין זה. על פי פסיקת בית המשפט (פס"ד דליה גורביץ)מה שקובע בענין זה, בהעדר הגדרה מפורשת בהסכם העבודה עם העובדת, הוא הנוהג בחברה. אם הנוהג בחברה עד כה להשאיר את הרכב במהלך תקופת חופשת הלידה, קרי כך נהגו עד כה בחברה במקרים דומים, אזי יש להשאיר הרכב בחופשת הלידה. אם לא קיים נוהג/נוהל, ממליץ לכתוב נוהל כתוב הנוגע לעובדת היוצאת לחופשת לידה ולקבוע מפורשת הוראות לענין הרכב הצמוד לה וכמובן להמציא לכל עובדי החברה מבעוד מועד.

יש להיזהר בהגדרה עובדת שעתית.

עובד בשכר- עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו.

התשובה טובה לשני סוגי העובדים (עובד בשכר ועובד במשכורת) אך שיטת החישוב שונה והינה על פי שיטת חישוב ימי תשלום חופשה שנתית בהתאם לחוק.

חוק חופשה שנתית, מאפשר לעובד על פי הותק לצאת לימי חופשה בתשלום.

סעיף 6(ב) לחוק (תוקן ביוני 2011) ומאפשר לעובד לבחור ימי בחירה בהם העובד יכול לבחור לצאת לחופשה, על חשבון חופשתו השנתית, וצום ט' באב מופיע ברשימה זו.

אין החוק מחייב מעביד לשלם לעובד על יום בחירה, אלא להתייחס אליו כיום חופש מן החופשה השנתית וכמובן לקזזו בהתאם בתשלום פדיון החופשה השנתית אותה העובד צבר ולא ניצל.

הפסיקה חייבה מעביד לשלם לעובד בעבור יום בחירה, אך ורק ביום הזכרון כאשר העובד הינו בן למשפחה שכולה.

על פי החוק לא ניתן לפטר עובד בזמן שהותו במילואים (של למעלה מיומיים רצופים) ובתקופה של 30 יום מתום שירות המילואים הפעיל. כמו כן, אין לחפוף את ההודעה המוקדמת עם התקופה האסורה לפיטורים, קרי 30 יום לאחר שחזר מהמילואים אפשר ליתן לו הודעה מוקדמת או לפטרו במקום ולשלם לו חלף הודעה מוקדמת. לכאורה, בתקופה לפני אין הגנה, אולם אם יוכח שהפיטורים היו בשל המילואים יקבעו שהם לא חוקיים. לכן כדי להיות בטוחים יש לפטר רק בתום 30 יום מיום סיום המילואים, או לפטר כבר עתה לשלם את כל מה שמגיע ואם העובד יתבע להיות מסוגלים להוכיח שהפיטורים הם לא בגלל המילואים כמובן.