עובדי משק בית

יש לשלם לעובדת את מלוא זכויותיה הסוציאליות:

פיצויים ופנסיה – החל משנת 2008 (בהתאם לתאריך תחילת העבודה) יש להפריש לעובד כספים לפיצויים ופנסיה לפי האחוזים שהיו באותן שנים והשכר החודשי ברוטו. חיסכון פנסיוני לעובדי משק הבית

חופשה –  יש חוק התיישנות על פדיון ימי חופשה בכסף ויש לחשב רק 3 שנים אחורה, את הימים שלא נוצלו ניתן יהיה לפדות רק בסיום יחסי עובד מעביד.

הבראה – גם כאן יש חוק התיישנות אך של 7 שנים כל עוד יחסי עובד מעביד מתקיימים, או עובד שסיים אחרי 01.01.2017 את עבודתו.

ערך יום הבראה הינו 382 ש"ח אך מחשבים לפי היקף המשרה.

להלן שאלה לדוגמא בנושא זה:

המטפלת עובדת רק בימי א, משעה 7 בבוקר עד 7 בערב. השכר הנוכחי הוא 305 שקלים ליום. עובדת כ8 שנים. כמה צריך לשלם לה עבור הבראה?

והתשובה: המטפלת עובדת 12 שעות שבועיות, משמע 51 שעות בחודש (כפול 4.3 שבועות בממוצע בחודש), משמע 27% משרה (51 לחלק ל-186 שעות של משרה מלאה כפול 100), בשנה שמינית משלמים עבור משרה מלאה 7 ימים כפול 382 = 2,674 ש"ח, ועבור 27% משרה 722 ש"ח לשנה.

אורך החופשה השנתית של העובד נקבע ע"פ מספר הימים אותם עבד העובד בפועל באותה שנה ולא על פי היקף משרתו.

דמי החופשה לעובד המקבל שכר על בסיס יומי / שעתי יחושבו באופן הבא:

אם עבד פחות מ – 200 ימים בשנה אחת – מס' ימי החופשה המגיעים לעובד X מספר ימי העבודה בפועל  חלקי 200  (לדוגמא עובד שעובד בנקיון פעם בשבוע: סה"כ 48 ימי עבודה בשנה לחלק ל – 200 יום כפול 14 ימי חופשה = 3.36 ימי חופשה בשנה בשכר המגיע לו).

קיימת מגבלת התיישנות לגבי צבירת זכויות – ניתן לצבור רק עד 7 שנים דמי חג. כלומר עלייך לשלם לעובדת עבור ימי חג בהם עבדה שכר בשיעור 150% עד 7 שנים אחורה.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שבערב חג לא יעלה אורכו של יום העבודה על שבע שעות, וזאת למי שעובד משרה מלאה. במקרה שלך, משרה חלקית, העובדת אמורה לעבוד חצי שעה פחות, כך שאם בדרך כלל עובדת 5 שעות אין הבדל בין ערב חג ליום עבודה רגיל. לפרטים נוספים בנושא ימי חג

במידה ויום העבודה הינו קבוע ויש אישור מחלה בגין יום זה, אזי התשלום יהיה ע"פ חוק באותו היום דהיינו במידה ויום העבודה הוא יום המחלה השני/שלישי חצי יום, במידה והים הרביעי ואילך תשלום מלא. וכמובן שהכל כפוף לצבירת ימי המחלה לפי ותק.

לכל עובד במדינת ישראל זכות לפיצויים גם כאשר הינו מתפטר.

במהלך ההעסקה היית אמור להפריש לו לקופה ייעודית 6% מהשכר מידי חודש (בשנים עברו אחוז ההפרשה היה נמוך יותר…) וזוהי זכותו לקבל כספים אלו. בנוסף זכאי לפנסיה ושאר תנאים סוציאליים.

יש לחשב את פיצויי הפיטורין של עובד בשכר שעתי בהתחשב במספר השעות הממוצע שעבד במשך כל תקופת העסקתו – כך קבע בית הדין הארצי לעבודה בפסיקה שנינתה לאחרונה, זאת במסגרת דיון בערעור על פיצויי פיטוריו של עובד ניקיון בשכר שעתי.

עליכם להפריש 6.5% מהשכר החודשי מדי חודש לפנסיה.

לדוגמא במידה ומשתכרת 200 ש"ח בשבוע שכרה החודשי יהיה – 200*4.3 שבועות בחודש = 860 ש"ח מהסכום הנ"ל יש להפריש 55.9 ש"ח מדי חודש לפנסיה.

באשר לפנסיה יש לחסוך לעובדת 6.5% מהשכר החודשי (ברוטו) לפנסיה ו-6% לפיצויים בקופה ייעודית -את הכספים הללו תקבל עם סיום יחסי עובד מעביד. לעובד ישראלי  לא ניתן לשלם תשלומים פנסיוניים ישירות בכסף, יש להפקיד את הכסף בקופה פנסיונית ולשחררו משם בלבד, אם אין לעובד קופה פעילה יש לפתוח עבורו.

בוודאי שעליך לשלם על פי חוק את הזכויות הסוציאליות של העובדת שלך. עליך להודיע מראש בכתב, ולדרוש את העבודה שלה בזמן ההודעה המוקדמת.

פירוט זמני הודעה מוקדמת לעובד בשכר יומי/שעתי הן כדלהלן:

• עד להשלמת שנת עבודה אחת – יום בעבור כל חודש עבודה.
• לאחר שנת עבודה אחת – שבועיים הודעה מראש.
• במהלך השנה השנייה לעבודה – שבועיים ועוד חצי יום בעבור כל חודש עבודה.
• לאחר שנתיים עבודה – שלושה שבועות.
• במהלך השנה השלישית לעבודה – שלושה שבועות ועוד יום לכל חודש נוסף.
• לאחר שלוש שנים ואילך – חודש הודעה מוקדמת.

הזכות לדמי אבטלה אינה אוטומטית. היא מותנית בתנאים מוקדמים, ביניהם:

• תושבות קבע.
• גיל (20-67, למרות שייתכן ויש שינוי לגבי אנשים בגיל הפנסיה אשר עובדים, ייתכן והם זכאים בזמן משבר זה לאבטלה יש לעקוב אחר ההנחיות באתר ביטוח לאומי).
• תקופת אכשרה (עבודה קודמת במשך פרק זמן מסוים שנקבע בחוק עקב משבר הקורונה – עבודה של 6 חודשים במהלך 12 החודשים האחרונים, במקום תקופה ארוכה יותר שנדרשה עד כה).

ככלל, פרילנסרים ועצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה. עם זאת, בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) קיימות הוראות המקנות זכות לדמי אבטלה לחלק מהפרילנסרים, העוסקים במקצועות מסוימים, אך לא בכל תנאי. מומלץ לפנות לרשות התעסוקה באזור מגוריכם לפרטים נוספים.

לפי החוק, העובד לא יכול לעבוד במקום אחר וזה גם רשום בהסכם העבודה שלו. עם זאת, התופעה הינה תופעה ידועה ומוכרת לכל הגורמים ואין יכולת ו/או רצון לאכוף אותה.

חשוב לדעת:

• אין שום סיכון למעסיק הקבוע של העובד.
• במידה והעובד יפצע בעודו עובד ביום החופשי שלו אז ביטוח לאומי לא יהיה אחראי לכך.
• המשפחה שמעסיקה את העובד ביום החופשי, במידה ו"תיתפס", חשופה לקנס מנהלי וייתכן שאף לרישום פלילי.
• יש צורך לציין בפני העובד וליידע אותו שחל איסור לעבוד במקום אחר.