סעיף 1 לתקנות פיצוי פיטורים קובע מה הם מרכיבי השכר הקובעים לצרכי פיצויי פיטורים – שאינם כוללים תשלומי אש"ל לפי דיווח, תשלומים עבור רכב, ביגוד, דמי הבראה, הוצאות נסיעות, טלפון ושעות נוספות אשר עובדים בהם בפועל (גם אם התשלום הוא גלובלי).
הפסיקה פירשה רכיבים מסויימים שניתנים דרך קבע כגון בונוס קבוע לדוגמא כחלק מהשכר.
ואולם, תוספת שניתנת כתנאי להתקיימות, קרי לדוגמא תשלום בגין שעות עבודה בימי מנוחה שבועית לא נכללו בין רכיבי השכר – אזי אין לחשבם כרכיב בשכר הקובע לצרכי פיצויי פיטורים.
לכן אם ייקבע כי התשלום תמורת עבודה בסופ"ש אינו קבוע, והוא תלוי במענה לשאלה האם העובדת עבדה או לא בסופ"ש מסוים – ייקבע כי מדובר בתוספת לשכר ולא חלק משכר היסוד המוסכם לעבודה – וככזאת היא לא תיכלל בבסיס השכר לחישוב ההפרשות.
לעומת זאת, אם ייקבע כי מראש סוכם על עבודה בסופ"ש – (באופן קבוע) כחלק ממתכונת העבודה הקבועה ואשר בגינה משתלם בכל חודש שכר הלוקח בחשבון עבודה קבועה בסופ"ש – ייקבע שהשכר תמורת העבודה בסופ"ש הוא חלק משכר היסוד שצריך לקחת בחשבון בחישוב ההפרשות.
בכל מקרה ביה"ד יבחן האם התשלום תמורת העבודה הוא חלק משכר היסוד או תוספת לשכר זה.