תפריט
חוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 קובע כי אין לפטר עובדת בהריון או במהלך טיפולי פוריות – לחוק המלא
נבחנות בקשות מעסיקים למתן היתר לפיטורי או פגיעה בהיקף המשרה או בהיקף ההכנסה של אישה בהריון ו/או אישה בעת טיפולי פוריות ו/או 60 ימים מתום חופשת הלידה ו/או אישה השוהה במקלט לנשים מוכות.
בקשות לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה או הכנסה יש להגיש באחת מהדרכים למטה:
גב' שרית יהודאי – מנהל תחום חוק עבודת נשים
דוא"ל: Hasdara.woman@labor.gov.il
מזכירות המחלקה: טלפון: 03-7347916 /074-7696238
בקשות ניתן להגיש לכתובת:
דרך מנחם בגין 125 (בניין קריית הממשלה), תל אביב, קומה 12 אגף ההסדרה.
או לשלוח לפקס שמספרו: 074-7993008
בהחלט עוד אחת מהבעיות שהחוק הנוכחי לא נותן מענה. למרבה הצער אין שוני בדיני עבודת נשים לעובדת ישראלית בהריון לבין עובדת זרה בהריון.
הבעיה היא שבניגוד לעובדת ישראלית בהריון עובדת זרה (בענף הסיעוד) בהריון כבר מהשלבים הראשונים של ההיריון כבר לא כשירה לביצוע עבודתה (במרבית המקרים).
החוק לא נותן מענה לכך ולא מאפשר למעסיק לפטרה, שכן חוקי המגן לא מאפשרים זאת (בדומה לעובדת ישראלית).
הדרך היחידה היא לפנות לממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת
ולבקש היתר לפיטוריה – או אז צריך להוכיח שמפטרים אותה לא בשל הריונה – וזו בדיוק הבעיה!
בעיה נוספת נוצרת שהעובדת הזרה יולדת ויוצאת לחופשת הלידה שלה, היא לא משוחררת מההיתר שלה . או אז זה מאלץ את המשפחה לקחת עובדת מחליפה ללא היתר, שכן לא יקבלו היתר נוסף לכל התקופה של חופשת הלידה.
לסיכום אומר שהמסקנה ידועה מראש גם בעניין זה חייבים לחוקק חוק עובדים זרים בסיעוד ולתן מענה דחוף גם לעניין זה. לדוגמא עובדת בהריון שאינה מסוגלת לבצע את עבודתה בזמן ההיריון תפוטר (אפילו תוך תשלום פיצויים) ותפנה את ההיתר לעובדת אחרת.
נכון שיש כאן בעייתיות בלמצוא את דרך המלך באיזון האינטרסים – מחד לאפשר לעובדת כאישה להרות (זכות בסיסית ויסודית) ומצד שני לא להותיר את המעסיק הנסעד ללא תמיכה או תמיכה בכסף נוסף שאין לו.
לסיכום, לפי חוק עבודת נשים תש"ד, הדן בין היתר בסוגיית פיטורין עובדת בהריון ,לא ניתן לפטר עובדת בהריון ללא קבלת היתר משר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באם עבדה ברציפות אצל אותו מעסיק 6 חודשים ומעלה. כאשר הסיבה לפיטורים אינה קשורה בהריון יש סיכוי טוב וסביר כי היתר לפיטוריה יינתן על ידי השר, אולם כל מקרה ייבחן לגופו.
לגבי עובדת שהותק שלה אצל אותו מעסיק הינו פחות מחצי שנה, המצב שונה לגמרי מאחר ומותר לפטר אותה , לא בשל הריונה אלא מסיבות של אי שביעות רצון או חוסר התאמה בין המטופל/ת למטפלת.
כל נושא עובדת זרה בהריון הינו עוד אחד מהנושאים בהם המדינה אינה נותנת מענה הולם. זו בעיה מאוד גדולה בסיעוד , אשר הקו למעסיק התריע ומתריע עליה רבות.
היא זכאית לחופשת לידה ומענק לידה מביטוח לאומי כמו כל עובדת ישראלית. אין הוראה בחוק או בפסיקה לגבי גידול הילד או תשלום נוסף.
במהלך חופשת הלידה העובדת מקבלת שכר שלושה חודשים ואמורה לשכור חדר לה ולתינוקה. שאר כלכלתה אמור להיות מכספים שהשתכרה לפני כן אצלכם.
לא אתה אחראי על העובדת והתינוק ולא מומלץ כלל להשאיר אותה בבית המעסיק בזמן חופשת הלידה.
בית המעסיק הוא ביתה רק בזמן עבודתה בפועל ולא בזמן חופשת לידה
לגבי עובדת ישראלית – בתקופה זו של תשלום דמי לידה יורד מדמי הלידה תשלום עבור ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
לגבי עובדת זרה – יש צורך להסביר לה בכתב שיחסי עובד מעביד אינם מתקיימים כרגע בפועל ביניהם, ולכן עליה להפריש עבור הביטוח הרפואי מכספה, על מנת לשמור על זכויותיה.
רצוי גם לבדוק האם בתשלום דמי הלידה שהיא מקבלת יורד סכום כנ"ל לביטוח כלשהו. טוב יעשה המעסיק אם ימשיך לשלם עבור הביטוח הרפואי אולם יוציא מכתב לעובדת בשפה שמבינה, שעל פי החוק הוא יקזז לה תשלומים אלו מכל סכום שיימצא חייב לה לאחר שיחזור לעבודתו.
במהלך 14 השבועות לחופשת הלידה זכאית העובדת למלוא התנאים הסוציאליים:
מערכת חוקי העבודה ככלל וחוק עבודת נשים בפרט, אינם מקימים כל חובה על עובדת הרה להודיע למעסיקה כי בהריון.
עם זאת האחריות לעולם מתגלגלת לפתחו של המעסיק, שכן סעיף 10(א) לחוק עבודת נשים, מקים איסור על העסקת עובדת בהריון החל מהחודש החמישי בשעות נוספות, עבודת לילה ובימי מנוחה שבועית, אלא אם העובדת נתנה את הסכמתה בכתב והציגה אישור רפואי המתיר לה זאת.
מכוח איסור זה, ניתן לפנות לעובדת ולשאול אותה בעדינות האם היא בהריון, שכן יש הוראות חוק ואיסורים המחייבים התייחסות, ומתוך רצון להעסיקה על פי האמור בחוק (שכן החובה של המעסיק קיימת, גם אם לא נאמר לו מפורשות על ידי העובדת שהיא בהריון, אלא גם אם ידע זאת ממקורות אחרים).
חל איסור לפטר אשה בהריון מכוח חוק הגנת נשים, ללא אישור מנהל תחום חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה.
על מנת לפטר את העובדת במצבה, תיאלצו להגיש בקשה לפיטוריה שלא בשל הריונה אלא בשל המעבר לבית אבות.
הסיכויים לקבלת אישור גבוהים הם.
חוק עבודת נשים קובע כי חובת המעסיק להשיב את העובדת לעבודתה, במידה ורוצה היא, לתקופה של 60 ימים לפחות.
אם לאחר חזרתה לעבודה לתקופה של 60 ימים תבקשו לפטרה, תוכלו לעשות כן תוך תשלום מלאו הזכויות שצברה.
—
*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.
