תפריט
לא ניתן להעסיק עובד זר בישראל על פי חוק, ללא רישום בתאגיד / לשכה פרטית ושיוך ההיתר לבעליו. לפי החוק, עבור ההשמה משלמים 2,000 ש"ח חד פעמי, וכן דמי מנוי חודשיים של 70 ש"ח מדי חודש.
התאגיד הינו אחד מנותני השירותים בהעסקת עובד זר – התאגיד מבצע את ההשמה ושיוך ההיתר של העובד למעסיק. התאגידים מהווים צינור המחבר בין העובדים לבין המעסיקים, אך הם אינם המעסיקים של העובדים. המשפחות וחברות הסיעוד הם המעסיקים של העובדים, ולכן מחובתם להתעדכן בחוקי עבודה ולפעול לפיהם.
התאגידים / לשכות פרטיות מחויבים בנוהל משרד הכלכלה לדאוג לרישום העובד ולחוקיות העסקתו. עבור אחריות זו התאגיד גובה סכום כסף עבור כל השמה, גם כאשר המעסיק מביא עימו את העובד, וגם כאשר מתבצעת החלפת עובדים דרך אותו תאגיד. ניתן לנהל משא ומתן לגבי דמי ההשמה המשולמים באופן חד פעמי – כל מקרה נבחן לגופו.
מידע נוסף אודות תפקידי התאגיד/לשכה פרטית, כולל נוהל העסקת עובדים זרים ממשרד הכלכלה >
עובד זר הגיש תביעה כנגד התאגיד בדרישה לתשלום זכויותיו, ועתירתו נשללה מאחר ולא חלים יחסי עובד מעביד בין העובד לתאגיד – כל הפרטים
תאגידי עובדים זרים (או גם "לשכות פרטיות") הוקמו במטרה לשנות את שיטת ההעסקה של עובדים זרים בישראל. כל תאגיד להבאת עובדים זרים מחויב ברישיון מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, וחובה על המעסיק לבדוק זאת מראש טרם תחילת עבודה.
התאגיד / לשכה אחראי על איתור, הבאה והשמה של העובד הזר לעבודה בתחומים מסוימים, כגון סיעוד, חקלאות או בניין. בכך חוסך התאגיד למעסיק את המשימה הכרוכה באיתור והבאת עובד בעצמו, וכן משמש צינור תיווך בין המעסיק לבין המדינה, המבקשת לאשר כל הבאה והעסקה של עובד זר ממדינות בחו"ל.
הלשכה הפרטית אחראית גם על הכשרת העובד, הדרכת המעסיק ומציאת מעסיק חלופי בתום תקופת ההעסקה. בצורה כזו נמנעות ומצומצמות תופעות פסולות כגון הבאת עובדים לא חוקיים.
בישראל יש כ-100 תאגידים / לשכות פרטיות להשמת עובדים זרים. רשימה מלאה ומתעדכנת ניתן למצוא באתר הממשלתי >
לאחר שהתאגיד מצא והביא את העובד/ת הזר/ה המתאים/ה למטופל, ניתן להעסיק אותו/ה בשתי דרכים עיקריות:
מידע נוסף בנושא העסקה ישירה וקבלת גמלה בכסף >
כפי שצוין לעיל, כל העסקה של עובד זר חייבת להתבצע דרך לשכה פרטית. עבור השירות הזה הלשכה גובה סכום שנתי חד פעמי של 2,000 שקלים, וכן סכום קבוע של 70 שקלים מדי חודש.
הסכום הראשון הוא דמי השמה עבור הבאת העובד, והסכום השני מיועד לשירותים שוטפים הניתנים למעסיק על ידי הלשכה, כגון ליווי ומעקב על ידי עובד סוציאלי, התערבות בעת הצורך וכן הלאה.
כן, דמי הרישום הינם צמודי מדד בסך 2000 ש"ח, התאגידים גובים אותם בעקבות כך שכל רישום של עובדת חדשה מצריך בירוקרטיה, ביקורי בית מצידם וליווי של עובדת סוציאלית. גם אם את לצורך העניין מצאת את העובד/ת, עדיין משולמים דמי ההרשמה והם קבועים בחוק. בנוסף לכך משולמים דמי ניהול בסך 70 ש"ח באופן חודשי. דמי הניהול משולמים לשם הליווי השנתי ומשולמים עבור שנה מראש, באם העובד/ת עוזבת מסיבה כלשהי ולא מוצאים לך עובד/ת חדש/ה, יש החזר חלקי יחסי של חודשי השנה. במידה ויש לכם חוק סיעוד זה עלול להשתנות ותלוי בתאגיד.
רישום עובד זר בתאגיד כלשהו, לא כובל את המעסיק או את העובד דווקא ללשכה אליה נרשמו. גם העובד וגם המעסיק יכולים לעזוב לשכה אחת ולעבור ללשכה אחרת בלי הגבלה.
עם זאת, הלשכה כן אחראית למציאת מעסיק חדש לעובד, במידה שהוא פוטר או התפטר – ועדיין ממשיך להיו תרשום באותה לשכה.
לתאגיד אין מחוייבות למציאת עובדת מחליפה, והאחריות מוטלת על המשפחה. ניתן להיעזר בעובדת עצמה, חברות סיעוד ותאגידים נוספים באזור מגוריכם.
בהיעדר פרטים, כל עוד החוזה הינו ברוח החוק אין מניעה להשתמש בו ולהחתים את העובדת. החוק מחייב חתימה על חוזה בין מעסיק לעובד, אך אינו מתייחס לחוזה של התאגיד או כל חוזה אחר. כדאי להתייעץ עם עורך דין לקבלת החלטה. קראו את המדריך למעסיק >
לצערי הרב התשובה היא לא. התאגיד מחזיר את החלק היחסי רק במקרים בהם העובד פוטר או התפטר שלא בגלל פטירת מעסי, או העברת המעסיק לבית אבות.
דמי ההשמה משולמים באופן חד פעמי, וכל עוד ממשיכים להעסיק את העובד אין צורך בתשלום דמי השמה נוספים. דמי התאגיד המשולמים מידי חודש הם התשלום היחידי אותו הנך מחויב לשלם באופן שוטף.
מטופל שמבקש להזמין מחו"ל עובד חלופי במקום עובד שעזב, נדרש לעמוד באחד התנאים הבאים:
1. העובד הזר הקודם מועסק כדין על ידי מטופל אחר והרישום למטופל החדש נרשם ואושר בלשכות הרשות האזוריות.
2. העובד הזר הקודם יצא מן הארץ ללא אשרת כניסה חוזרת לישראל ויציאתו מעודכנת במערכת "אביב".
3. חלפה שנה מאז עזב העובד הזר הקודם את המטופל. במקרים בהם טרם חלפה שנה כאמור, הבקשה תוגש בלשכת מנהל האוכלוסין ותועבר לטיפול דסק אשרות רלוונטי במטה הרשות, אשר ישקול העברת הבקשה לוועדת חריגים לעניין זה.
4. חלפו מעל 51 חודשים מיום כניסת העובד הקודם לראשונה לישראל.
5. העובד הזר הקודם קיבל מעמד אחר בישראל בעקבות בקשה להכרה בו כבן זוג של תושב או אזרח.
דמי ההשמה משולמים על ידי המעסיק לצורך שיוך היתר העסקה לעובד ספציפי. ניתן לפנות לתאגיד לקבל החזר כספי יחסי בתנאים מגבילים, וזה נתון למשא ומתן בינכם לבין התאגיד – לעובד אין צד בכך.
התאגיד אינו מעסיק את העובד בפועל, אלא הינו רק המתווך בין בעל ההיתר לעובד – מאחר ואלו הנחיות החוק במדינתנו. לכן, בהיותו מתווך ולא מעסיק בפועל, אין זאת מאחריותו להתעדכן בשכר העובד או בחוקי עבודה.
חברת סיעוד לעומת זאת, באם הנכם קשורים באחת, מהווה מעסיקה כמו בעל ההיתר – ולכן מתעדכנת בחוקי עבודה ומעדכנת את כלל לקוחותיה. יעשה נכון התאגיד אם ייוודע לו שינוי כלשהו ויעדכן את לקוחותיו, אך אינו מחויב בכך.
בבדיקה מול המומחים שלנו התקבלה התשובה כי אם טרם הגיעה העובדת לארץ, הרי שניתן לבטל את היבוא ואין מקום לחיוב מצד חברת ההשמה.
אם כבר הגיעה העובדת לארץ ואינכם מעוניינים בהשמתה, ידוע לנו כי ניתן לחתום על ויתור מול החברה שתמצא לעובדת משפחה חדשה, והמשפחה שתעסיק אותה בפועל תחוייב בתשלום דמי ההשמה.
—
*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.
