איך מביאים עובד זר לארץ מחו"ל ב-3 שלבים פשוטים

נכון להיום יש מחסור של כ-20 אלף מטפלים סיעודיים בישראל – מתוך 77 אלף בעלי היתר להעסקת עובד זר בסיעוד, רק כ-57 אלף מעסיקים מטפל זר בפועל. אז איך בכל מוצאים ומביאים עובד זר סיעודי לארץ ממדינה אחרת בחו"ל?

לפניכם מדריך 3 שלבים להבאת עובד זר סיעודי מחו"ל.

שלב 1 – זכאות לגמלת סיעוד

רק זכאים לגמלת סיעוד לפי דרישות המוסד לביטוח לאומי, יכולים ומורשים להעסיק מטפל סיעודי זר; זאת בתנאי שנקבעה להם גמלת סיעוד ברמה 3 ומעלה (בכל הרמות 1 עד 6 ניתן להעסיק מטפל ישראלי לא צמוד 24 שעות ביממה).

על המבקש להיות אזרח ישראלי בגיל פרישה ומעלה שגר בביתו או בדיור מוגן, לא מקבל קצבת שירותים מיוחדים ונזקק לעזרה צמודה במטלות היומיום (עמידה במבחן הערכת תלות ADL). כמו כן יש לעמוד במבחן הכנסות כפי שנקבע בחוק הסיעוד.

חשוב לזכור – לא ניתן לקבל טיפול על ידי עובד זר למטופלים השוהים במוסד טיפולי, כגון בית אבות. מוסדות מסוג זה ממומנים בצורה פרטית או באמצעים אחרים, כגון זכאות לקוד משרד הבריאות.

שלב 2 – קבלת היתר להעסקת עובד זר

בהנחה שעברתם את שלב 1 ואתם זכאים לגמלת סיעוד, יהיה עליכם לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. בקשתכם להעסקת מטפל זר תיבחן על ידי ועדה, ואם תימצאו זכאים – תקבלו היתר להעסקת עובד זר. כמו כן רשות האוכלוסין היא זו שתספק גם הארכה של היתרים קיימים, במידה שתרצו להמשיך להעסיק את העובד לתקופות זמן נוספות.

חובה לציין שכל מטפל סיעודי זר האמור להיות צמוד למטופל, חייב לקבל גם מגורים ולינה בבית המטופל. בנוסף יהיה עליו לקבל את כל הזכויות הסוציאליות ככל עובד אחר במדינת ישראל: משכורת מינימום לפחות; ימי מנוחה, חופשה, חג ומחלה; ביטוח בריאות; הפרשות לפנסיה וביטוח לאומי; דמי הבראה וכן פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

כדי להיות בטוחים שאתם משלמים הכול כחוק ונמנעים מתביעות עתידיות – מומלץ לקרוא את המדריך המלא שלנו >

שלב 3 – מציאת עובד זר והבאתו לארץ

בשלב זה יהיה עליכם למצוא עובד זר מתאים. ניתן לעשות זאת בשלוש דרכים עיקריות:

1. פנייה לתאגיד עובדים זרים / לשכה פרטית
גופים אלו המוכרים על ידי המדינה מונים כיום בערך 90 תאגידים, ותפקידם לאתר, להביא ולהציב עובדים זרים במשרות סיעוד. התאגיד מהווה מתווך מטעם המדינה, אך הוא אינו המעסיק של המטפל הזר – אתם המעסיקים. יש לרשום את העובד/ת בלשכה ולדאוג שתהיה לו גם ויזה רלוונטית בתוקף. הרישום עולה 2,000 שקלים חד פעמי וכן 70 שקלים לחודש. העסקה מסוג זה נקראת העסקה ישירה.

בשלב זה רצוי מאוד לוודא שלתאגיד הנבחר יש רישיון מטעם המדינה, ושהוא מבצע את תפקידו לא רק בהתחלה אלא גם לאורך כל תקופת ההעסקה: שליחת עובד סוציאלי לבדיקת מצב המטופל וכן באופן קבוע לבדיקת איכות הטיפול; אפשרות לבחור את העובד מתוך מאגר רחב ככל שניתן, כולל קבלת קורות חיים והמלצות, עמידה בתנאי הכניסה לישראל, אישורים רפואיים, תעודות יושר ועוד; כמו כן לוודא שהמטפל יודע עברית (או לפחות את שפת המטופל).

2. איתור עצמאי של עובד זר בכוחות עצמכם
לא תמיד חייבים להסתמך על אחרים ואפשר לעשות זאת גם בעצמכם. למשל, שמעתם על עובד שהתפנה אצל מישהו אחר בארץ או בחו"ל, או מצאתם מטפל בקבוצות פייסבוק, באתרי אינטרנט וכן הלאה. יש לזכור שגם אם מצאתם מטפל זר בצורה עצמאית, חובה עליכם לרשום אותו בתאגיד מטעם המדינה כפי שמצוין בסעיף 1, על כל הרחבותיו.

גם העסקה מסוג זה נקראת העסקה ישירה.

3. פנייה לחברת סיעוד
חברת סיעוד יכולה לסייע לכם באיתור מטפל זר, או לקשר אתכם לתאגיד עובדים זרים ובכך לחסוך לכם זמן והתרוצצויות. ראוי לציין שחברות סיעוד אינן מוגדרות חברות השמה והבאה של עובדים זרים, והן משמשות בגדר גורם מתווך נוסף (חוץ מהתאגיד והעובד עצמו). אין חובה לעבוד עם חברת סיעוד, אך כן חובה לרשום את המטפל הזר בתאגיד – גם אם בחרתם לעבוד עם חברת סיעוד.

העסקה זו נקראת העסקה במקביל, ובמקרים רבים זוהי גם צורת ההעסקה היקרה יותר מבין השלוש.

זהו, סיימתם את התהליך וכעת המטפל הזר יכול להתחיל לעבוד.

רגע לפני סיום – חשוב לדעת

הקפידו לשמור על זכויותיו של המטפל ועל שביעות רצונו, ותזכו לטיפול מסור ללא החלפות והתרוצצויות כל שני וחמישי. אומנם מדובר בהוצאה מכובדת מדי חודש, אך עדיין נמוכה יותר בהשוואה להעברת המטופל לבית אבות סיעודי.

ניתן לשלם את שכרו של המטפל הזר באמצעות קבלת גמלת הסיעוד ככסף ישירות לחשבון הבנק >

העובד/ת יוצא/ת לחופשה? כל מה שצריך לדעת על עובד מחליף או זמני >

אינכם בטוחים מה מגיע לכם כמעסיקי עובדים זרים? פנו אלינו לקבלת ייעוץ >