המלצות המדינה: סיעודיים קלים יטופלו ע"י קופות החולים

מאז רפורמת הסיעוד ב-2018, קפץ מספר הזכאים לגמלת סיעוד ב-78% תוך פחות מ-5 שנים. המשמעות היא שתקציב הסיעוד הוכפל לכדי 14 מיליארד שקל ב-2022, ויותר מטופלים סיעודיים הוגדרו במצב בינוני ומעלה.

בשל העומס הרב, המליצה ועדה בין משרדית בממשלה להעביר את הסיעודיים הקלים לאחריותן של קופות החולים; זאת במקום הביטוח הלאומי וחברות הסיעוד כפי שהיה עד היום. המלצה זו היא בהתאם לגישה של מניעת הידרדרות, המקובלת כיום בעולם.

ישראל היא אחת המדינות המובילות במספר המטופלים הסיעודיים ביחס לאוכלוסיית המבוגרים. כיום כמעט 25% מבני הגיל השלישי הם סיעודיים המקבלים טיפול צמוד בביתם; זאת לעומת 10% בלבד במדינות המפותחות בעולם. פועל יוצא מכך הוא שכמעט כל אחד יכול כיום לקבל מטפל סיעודי בביתו, אבל לא ניתן לו שום טיפול למניעת הידרדרות במצבו ו/או שימור מצבו הקיים.

נכון להיום, שיעורם של זכאי גמלת סיעוד ברמות הקלות ביותר (1, 2) הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשאר הרמות. הגידול המשמעותי ביותר חל ברמות הבינוניות (רמה 3). כמו כן, דווקא זכאי הרמות הנמוכות יכולים לקבל את מלוא הגמלה שלהם בכסף, בלי שום טיפולים מונעי הידרדרות, לצד שירותי עזר כגון ניקיון וכביסה. כל אלו תורמים לשימור המצב הקיים ולשפיכת כספים אדירה על הטיפולים הלא נכונים.

לפיכך, ובהמשך לממצאים אלו ואחרים – הוועדה הבין משרדית שמונתה על ידי שר הרווחה ושר הבריאות, ממליצה על רפורמה נוספת בתחום הסיעוד. הנה כמה מעיקרי המהפכה הסיעודית החדשה (מקור: אתר MSN).

1. מעבר לגישה של מניעת הידרדרות

זוהי המגמה והגישה הכלל עולמית בתחום הסיעוד, אבל פה בישראל היא עדיין לא קיימת (או לפחות קיימת בקושי). מעבר לאפשרות לקבל מטפל סיעודי צמוד, המטופלים כיום מקבלים שירותים נוספים כגון כביסה, ניקיון וחיתולים; זאת במקום טיפולים לשמירת תפקוד ומניעת הידרדרות נוספת במצבם: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה נכונה, פעילות חברתית וקהילתית ועוד. כיום עיקר השירותים נסובים סביב סיוע בקניות ותחזוקת משק הבית, ואילו ההמלצות החדשות מדברות על טיפולים מונעים לזכאי גמלה ברמה הקלה ביותר (1 עד 2).

2. הכשרת המטפלות הסיעודיות הביתיות

נשים מהוות רוב בכוח האדם הסיעודי בישראל, ובעיקר בכל הנוגע לטיפול סיעודי ביתי. כיום רק 30% מהמטפלות הן בעלות הכשרה מקצועית כלשהי בתחום הסיעוד, דבר שמהווה בעיה לא קטנה אם ברצוננו למנוע פרצות, לחזק את הרגולציה בתחום ולספק טיפול איכותי.

הוועדה ממליצה לקדם ולהכשיר את כלל המטפלות הסיעודיות, שבאחריותן הטיפול המתמשך בחולים הסיעודיים. בצורה כזו נבטיח את איכות הטיפול, במקום לסמוך על כוח אדם מיומן חלקית.

3. העברת האחריות לקופות החולים

כיום האחריות העיקרית לטיפול בחולים סיעודיים מוטלת על המוסד לביטוח לאומי; אבל לאור הממצאים החדשים הוחלט להעביר את האחריות לקופות החולים – בכל הנוגע לחולים סיעודיים קלים בלבד (רמה 1 עד 2). המשמעות היא להסיר לחלוטין את הרמות הקלות מאחריותן של חברות הסיעוד.

כדי לעשות זאת, הממשלה תיתן לקופות החולים תמריצים למניעת הידרדרות במצב המטופלים. אופציה נוספת היא שהביטוח הלאומי הוא זה שיקבע מי תהיינה ספקיות הטיפול, ללא חברות הסיעוד הקיימות במתכונתן הנוכחית. עם זאת, חברות אלו ימשיכו לטפל בחולים סיעודיים ברמה בינונית עד קשה (3 עד 6).

4. ביטול האפשרות לקבל גמלת סיעוד בכסף

כדי לאפשר טיפול מניעתי איכותי יותר, ההמלצה היא לבטל את קבלת הקצבה כולה בכסף, ברמות סיעוד 1 ו-2. במקום זאת, זכאי רמות אלו יוכלו לקבל רק חלק מהקצבה בכסף, והחלק הנוסף יינתן בשירותים בעין. במקביל יבוטלו שירותי ניקיון וקניות על ידי המטפלות הסיעודיות, אך המטופלים עדיין יהיו זכאים לקבל שירותי קהילה תומכת באופן אוטומטי – לחצן מצוקה, שירותי תיקונים, ביקורים סדירים ועוד.

איך כל זה משפיע עליכם, מעסיקי העובדים הזרים? פנו אלינו לייעוץ >