פצעי לחץ במטופלים לא ניידים: אביזרים, ציוד ואפשרויות טיפול

מה זה פצעי לחץ

כאשר מדובר במטופל מוגבל בניידות או מרותק למיטה, יש סכנה שהוא עלול לפתח פצעי לחץ. כשמם כן הם, מדובר בפצעים פתוחים הנוצרים בעור בשל לחץ תמידי המופעל על הגוף, וזאת בעקבות הישארות באותה תנוחה בצורה ממושכת וללא תזוזה.

פצעי לחץ הם פציעות מקומיות בעור וברקמות הבסיסיות, המתרחשות בדרך כלל מעל בליטות גרמיות עקב לחץ בלבד, או לחץ בשילוב עם כוחות גזירה ו/או חיכוך. חומרת המצב עשויה לנוע בין דלקת קלה לנזק חמור לרקמות, ואם המצב אינו מטופל הדבר עלול להוביל לסיבוכים כגון זיהום, אלח דם או אפילו מוות.

דרגות חומרה של פצעי לחץ

חומרתם של פצעי לחץ מסווגת בדרך כלל לפי מדד NPUAP:

• דרגה 1 – אדמומיות בעור אך ללא פגיעה בעור.
• דרגה 2 – שפשוף, שלפוחיות או פגיעה חלקית ברקמות.
• דרגה 3 – פגיעה עמוקה יותר ברקמות, לעיתים עד שכבת השומן התת עורי.
• דרגה 4 – הרס רקמות נרחב בכל שכבות העור, כולל פגיעה בשריר או בעצם.

דוגמה למזרן מונע פצעי לחץ

מה גורם לפצעי לחץ

הגורם העיקרי לפצעי לחץ הוא לחץ ממושך על העור והרקמות. לחץ זה מוביל להפחתת זרימת הדם ולפגיעה באספקת החמצן לאזור הפגוע. גורמים עיקריים למצב זה:

• חוסר תנועה – מטופלים שאינם מסוגלים לשנות תנוחה לעתים קרובות, כגון אלו המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים, נמצאים בסיכון מוגבר.
• כוחות חיכוך וגזירה – חיכוך מתרחש כאשר העור מתחכך במשטח כלשהו, בעוד שגזירה מתרחשת כאשר שכבות של רקמות מחליקות זו על זו. כוחות אלה יכולים להחמיר את הנזק לרקמות, במיוחד בשילוב עם לחץ.
• זרימת דם לקויה – מצבים הפוגעים בזרימת הדם, כגון סוכרת או מחלות כלי דם היקפיות, עלולים להגביר את הסיכון לפצעי לחץ.
• תת תזונה – צריכה לא מספקת של חומרים מזינים, הדרושים לתיקון ותחזוקה של רקמות, עלולה לפגוע ביכולתו של הגוף למנוע ולרפא פצעי לחץ.
• רטיבות – חשיפה ממושכת ללחות, כמו בריחת שתן או צואה, עלולה לרכך את העור ולהגביר את הרגישות לנזק.

היכן מופיעים פצעי לחץ בגוף

כל חלק בגוף הנתון ללחץ ממושך עלול לפתח פצע לחץ לאחר תקופה מסוימת. עם זאת, האזורים הנפוצים ביותר לפצעי לחץ במטופלים המרותקים לכיסא גלגלים או למיטה – נמצאים בעיקר בחלק הגוף התחתון, כגון בישבן, באגן הירכיים, ברגליים ועוד.

טיפול בפצעי לחץ

הטיפול בפצעי לחץ נועד להקל על הלחץ על האזור הפגוע, לקדם ריפוי ולמנוע סיבוכים.

• הקלה בלחץ – שינוי תנוחה ומיקום מחדש של המטופל באופן קבוע, יסייעו להקלה על הלחץ המופעל על אזורי גוף שונים. הליך זה עשוי לכלול שימוש במשטחי תמיכה מיוחדים כגון מזרנים או כריות משחררי לחץ (לעומת מזרנים או כריות רגילים, שאינם מיועדים לטיפול במצב זה).
• טיפול בפצעים – טיפול נכון בפצע לחץ כרוך בניקוי הכיב, הסרת רקמה נמקית והנחת חבישות מתאימות לקידום החלמה ומניעת זיהום. חבישה שומרת לחות מקדמת החלמה במהירות גדולה ב-40 אחוז לעומת פצע פתוח ללא חבישה.
• טיפול בכאב – פצעי לחץ עלולים להיות כואבים מאוד, ומצריכים מענה בהתאם לדרגת הכאב בכל מטופל ומטופלת. משככי כאבים ניתנים בהתאם לדרגת החומרה של הכאבים.
• תזונה נכונה – בהתאם לצורכי כל מטופל, דרגת החומרה של הפצעים ועוד.
• בקרת זיהום – מעקב עירני אחר סימני זיהום חיוני לטיפול ולהחלמה. ניתן לרשום אנטיביוטיקה אם יש חשד לזיהום.
• התערבות כירורגית – במקרים חמורים, בהם אמצעים שמרניים אינם מצליחים לרפא את הפצע, ייתכן שיהיה צורך בהתערבויות כירורגיות כדי לקדם סגירה והתחדשות של רקמות.

אביזרים וסוגי ציוד למניעת פצעי לחץ

• מזרנים וכריות משחררי לחץ – משטחים מיוחדים אלו מפזרים לחץ בצורה אחידה יותר, ומפחיתים את הסיכון לפצעי לחץ. האפשרויות כוללות מזרני קצף, מזרני לחץ לסירוגין וכריות מלאות באוויר או בג'ל מיוחד.
• ציוד לטיפול בפצעים – חבישות שונות, הטריות ג'לים, וקרמים זמינים לניקוי פצעים, פירוק והחלפת חבישה. אלה כוללים חבישות הידרוקולואידיות, חבישות כסף, חבישות דבש רפואי, יוד, גזה, קולגן ופחם.
• אביזרים תומכים – מגני עקב, רפידות מרפקים וכריות מושב עוזרים להפחית לחץ על אזורים ספציפיים המועדים לכיבים.
• עזרי ניידות – מיטות בית חולים, כיסאות גלגלים ועזרי הליכה מסייעים בהורדת לחץ ומניעת נזק נוסף לרקמות.
• טיפולים מתקדמים – לחץ שלילי באמצעות ואקום (NPWT) למניעת בצקת ולסילוק הפרשות; תא לחץ להעשרת הרקמות בחמצן; אולטרסאונד טיפולי; גירוי חשמלי; שדה אלקטרומגנטי; פוטותרפיה; הידרותרפיה ועוד.

מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ וטיפול רפואי