בריחת שתן אצל מבוגרים וקשישים בגיל השלישי

בריחת שתן היא מצב נפוץ בקרב האוכלוסייה המבוגרת, המשפיעה על איכות חייהם ועצמאותם. ההגדרה היא דליפה בלתי רצונית של שתן בשל סיבות שונות, המציבות אתגרים משמעותיים הן עבור המטופלים והן עבור המטפלים.

בריחת שתן היא מצב שכיח בקרב קשישים, ושכיחותו עולה עם הגיל. מחקרים הראו שכ-30-40% מהנשים ו-10-20% מהגברים מעל גיל 65 חווים בריחת שתן במידה מסוימת. ככל שתוחלת החיים עולה בעולם, השכיחות של בריחת שתן צפויה לעלות.

סיבות וגורמים לבריחת שתן בגיל מבוגר

בריחת שתן בקשישים יכולה להיות מיוחסת לגורמים שונים, לרבות:

• שינויים הקשורים לגיל, כגון היחלשות של שרירי רצפת האגן או ירידה בתפקוד שלפוחית השתן.
• מצבים כרוניים כגון סוכרת, בעיות כרוניות (שבץ מוחי, דמנציה, פרקינסון), דלקות בדרכי השתן והגדלת הערמונית אצל גברים.
• תרופות מסוימות כגון משתנים, חוסמי אלפא ותרופות הרגעה עלולות להחמיר את התסמינים.

סוגים של דליפת שתן

בריחת שתן יכולה להתבטא בצורות שונות, כגון בריחת שתן במאמץ (שיעול, התעטשות, הרמת חפצים), בריחת שתן בדחיפות בשל קושי להתאפק (גם בשל בעיות נוירולוגיות), בריחת שתן בשל מילוי יתר עם קושי להתרוקן וכן שילוב של הגורמים הללו.

טיפול בבריחת שתן

הטיפול בקשישים ובמטופלים סיעודיים מצריך פעמים רבות גישה רב תחומית המותאמת לצרכיו והעדפותיו הספציפיות של הפרט – בדגש על מצבו הסיעודי והאם הוא מאפשר טיפול כזה או אחר. אסטרטגיות טיפול שמרניות עשויות לכלול שינויים באורח החיים, תרגילי רצפת אגן (תרגילי קיגל), אימון שלפוחית השתן, הרגלים מתוכננים של מתן שתן וכן שינויים תזונתיים (למשל הגבלת צריכת קפאין ואלכוהול).

טיפולים התנהגותיים כגון ביופידבק וגירוי חשמלי עשויים להועיל גם בחיזוק שרירי רצפת האגן ושיפור השליטה בשלפוחית. אפשרות טיפול שמרנית נוספת היא שימוש בכיסא מיוחד המבצע תרגילי קיגל עבור המטופל, ובכך מחזק את שרירי רצפת האגן.

בנוסף לאמצעים שמרניים, ניתן לשקול טיפולים תרופתיים עבור סוגים מסוימים של בריחת שתן. תרופות אנטיכולינרגיות, אגוניסטים מסוג בטא-3 וחוסמי אלפא עשויים לסייע בהפחתת דחיפות ותדירות השתן, וכן לשפר את תפקוד שלפוחית השתן. עם זאת יש לעקוב בקפידה אחר הטיפול התרופתי לאיתור תופעות לוואי אפשריות ואינטראקציות בין-תרופתיות, במיוחד בקרב מבוגרים עם מחלות נלוות מרובות.

עבור אנשים עם בריחת שתן עקשנית או הפרעות אנטומיות משמעותיות, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות כירורגית. פרוצדורות אלו מטרתן להחזיר את השליטה בסוגרים על ידי תמיכה בשלפוחית השתן והשופכה, או לווסת את הפעילות העצבית באזור האגן. במקרים של בריחת שתן תפקודית, שינויים סביבתיים ואמצעים מסייעים – עשויים להקל על המצב ולשמור על כבוד ועצמאות.

אפשרויות מניעה

בעוד שבריחת שתן לא תמיד ניתנת למניעה, אמצעים מסוימים יכולים להפחית את הסיכון ואת חומרת התסמינים בקרב קשישים:

• פעילות גופנית סדירה לשמירה על טונוס השרירים והניידות.
• שמירה על משקל גוף תקין תסייע ברוב המקרים למניעת הבעיה.
• הקפדה על שתייה נכונה (כולל צמצום קפאין) ומניעת עצירות.
• זיהוי מצבים נוספים וטיפול מתאים – סוכרת, הפרעות נוירולוגיות, זיהומים בדרכי השתן ועוד.

מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ מגורמים מקצועיים