דמנציה פרונטו טמפורלית (FTD) היא כינוי לקבוצה של מחלות מוח הפוגעות בעיקר באונות הקדמיות והרקתיות של המוח. אזורים אלו במוח קשורים לאישיות, התנהגות ושפה. כ-10 עד 20 אחוזים ממקרי הדמנציה הם מקרי FTD.
בדמנציה פרונטומפורלית, חלקים מהאונות הללו מתכווצות ועוברות תהליך של ניוון. התסמינים תלויים בחלק המושפע במוח. אצל חלק מהחולים יש שינויי אישיות – הם מאבדים יכולות חברתיות ועשויים להיות אימפולסיביים או אדישים רגשית. אחרים מאבדים את היכולת להשתמש נכון בשפה.
דמנציה פרונטו-טמפורלית עלולה להיות מאובחנת בטעות כמצב בריאותי נפשי או כמחלת אלצהיימר, אבל FTD נוטה להתרחש בגיל צעיר יותר מאשר מחלת אלצהיימר. לרוב מדובר בגילאים 40 עד 65, אם כי היא יכולה להתרחש גם בשלב מאוחר יותר בחיים.
ככל שהמחלה מתקדמת, כך האדם הלוקה בה יהפוך ככל הנראה לסיעודי ברמה כזו או אחרת.
תסמינים של דמנציה פרונטו-טמפורלית
סימפטומים של FTD שונים מאחד למשנהו והם מחמירים עם הזמן, בדרך כלל במשך שנים. אנשים עם דמנציה פרונטו-טמפורלית נוטים לסבול מקבוצות של סוגי סימפטומים המתרחשים יחד. כמו כן עשויים להיות יותר מאשכול אחד של סוגי סימפטומים.
אנשים עם דמנציה פרונטו-טמפורלית לרוב אינם מזהים שיש להם תסמינים. בני משפחה בדרך כלל מבחינים בשינויים, וקובעים פגישה עם איש מקצוע.
שינויי התנהגות
התסמינים השכיחים ביותר של FTD כוללים שינויים קיצוניים בהתנהגות ובאישיות:
- החרפה בהתנהגות חברתית לא הולמת.
- אובדן אמפתיה וכישורים בין אישיים אחרים – לדוגמה: חוסר אמפתיה לרגשות של אחרים.
- חוסר שיקול דעת.
- אובדן עכבות.
- חוסר עניין (המכונה גם אדישות). חשוב לציין שעלולים לטעות בין אדישות לדיכאון.
- התנהגויות כפייתיות כמו הקשה, מחיאת כפיים או תנועות שפתיים שוב ושוב.
- ירידה בהיגיינה האישית.
- שינויים בהרגלי האכילה – אכילת יתר או העדפה לממתקים ופחמימות.
- אכילת חפצים.
- רצון כפייתי להכניס דברים לפה.
תסמיני דיבור ושפה
תת-סוגים מסוימים של דמנציה פרונטו טמפורלית מובילים לשינויים ביכולת השפה או לאובדן דיבור. תת-סוגים אלו כוללים אפזיה מתקדמת ראשונית, דמנציה סמנטית ואפזיה אגרמטית מתקדמת, הידועה גם בשם אפזיה מתקדמת לא שוטפת.
סימפטומים אופייניים:
- קושי גדל בשימוש ובהבנה של שפה כתובה ומדוברת – קשיים במציאת המילה הנכונה לשימוש בדיבור.
- קושי במתן שמות לדברים – החלפת מילה ספציפית במילה כללית יותר, כגון שימוש ב"זה" עבור עט.
- אובדן משמעויות של מילים.
- דיבור מהוסס עם משפטים פשוטים בני שתי מילים.
- ביצוע טעויות בבניית משפטים.
תסמינים מוטוריים
תת-סוגים נדירים של דמנציה פרונטומפורלית גורמים לתנועות דומות לאלו הקיימות במחלת פרקינסון או בטרשת צדדית אמיוטרופית (ALS):
- רעד
- נוקשות
- התכווצויות או עוויתות שרירים
- קואורדינציה לקויה
- בעיות בליעה
- חולשת שרירים
- צחוק או בכי לא הולמים
- נפילות או בעיות הליכה
גורמים לדמנציה פרונטוטמפורלית
במצב של FTD האונות הקדמיות והרקתיות של המוח מתכווצות וחומרים מסוימים מצטברים במוח. בדרך כלל לא ידוע מה גורם לשינויים אלו.
כמה שינויים גנטיים נקשרו לדמנציה פרונטומפורלית, אבל ליותר ממחצית מהאנשים עם FTD אין היסטוריה משפחתית של דמנציה. חוקרים אישרו שחלק מהשינויים בגנים ב-FTD נראים גם בטרשת צדדית אמיוטרופית (ALS). מחקר נוסף נעשה כדי להבין את הקשר בין התנאים.
גורמי סיכון ל-FTD
הסיכון ללקות בדמנציה פרונטמפורלית גבוה יותר אם יש היסטוריה משפחתית של דמנציה. אין גורמי סיכון אחרים ידועים.
אבחון דמנציה פרונטו טמפורלית
אין בדיקה אחת לאבחון FTD. יש לבחון את כלל התסמינים ולשלול גורמים אפשריים אחרים לתסמינים הללו. FTD יכול להיות קשה לאבחון מוקדם מכיוון שתסמיניו חופפים לעתים קרובות לאלה של מצבים אחרים. לעיתים יידרשו מספר בדיקות:
- בדיקות דם – בעיקר כדי לשלול מצבים אחרים, כגון מחלת כבד או כליות.
- מבדקי שינה – תסמינים מסוימים של דום נשימה חסימתי בשינה יכולים להיות דומים ל-FTD, כגון שינויים בזיכרון, בחשיבה ובהתנהגות.
- בדיקה נוירופסיכולוגית – בחינת כישורי ההיגיון והזיכרון, לרוב על ידי גריאטר או פסיכוגריאטר, בעיקר כדי להבין באיזה סוג של דמנציה מדובר וכן כדי להבחין בין FTD לגורמים אחרים לדמנציה.
- סריקות מוח – חשיפת מצבים גלויים שעלולים לגרום לתסמינים כגון קרישים, דימום או גידולים; שינויים בצורה או בגודל של האונות הקדמיות או הטמפורליות; אזורי מוח עם חילוף חומרים גרוע ועוד.
- סמנים ביולוגיים – לאבחון מהיר וקל יותר בעתיד.
אפשרויות טיפול בדמנציה פרונטו-טמפורלית
נכון להיום אין תרופה או טיפול לדמנציה פרונטו-טמפורלית. נראה שתרופות המשמשות לטיפול או להאטה של מחלת אלצהיימר אינן מועילות, ותרופות מסוימות לאלצהיימר אף עלולות להחמיר את תסמיני ה-FTD.
עם זאת, תרופות מסוימות – כגון נוגדי דיכאון ותרופות אנטי פסיכוטיות – עשויות לסייע בניהול תסמינים התנהגותיים של דמנציה פרונטומפורלית. טיפול בדיבור עשוי לעזור לחולי FTD המתקשים בשפה. ריפוי בדיבור מלמד כיצד להשתמש בעזרים לתקשורת.
ככל שתסמיני הדמנציה מחמירים, יהיה צורך בעזרה של מטפלים סיעודיים או של בית אבות סיעודי לביצוע פעולות יומיומיות, בשמירה על בטיחות ועוד. חשוב לבצע פעילות גופנית קרדיווסקולרית סדירה; זה עשוי לעזור לשפר את מצב הרוח וכישורי החשיבה.
כמו כן מומלץ להתאים את הבית למצב החדש, להפחתת הסיכון לנפילות ולהקלה על שימוש בחללים השונים (נגישות בחדר השינה, האמבטיה, השירותים ועוד).
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי
