כבילת עובדים זרים בישראל

הסדר כבילה של עובד זר [ומדוע הוא לא חוקי]

עד מאי 2005 התקיים במדינת ישראל חוק המאפשר לכבול עובדים זרים למעסיק אחד בלבד (הסדר כבילה / נוהל כבילה). נוהל כבילה זה חייב את העובד לעבוד אך ורק אצל אותו המעסיק, ללא אפשרות לעבור למעסיק אחר במצב של פיטורים או התפטרות.

מדוע הסדר הכבילה בעייתי?

הסדר כבילה פוגע בזכויות העובדים הזרים ומנצל אותם, זאת מכיוון שאין להם יכולת מיקוח מול המעסיק או מול המדינה. פועל יוצא מכך הוא שכל עובד זר היה קשור בחוזה העסקה פרטי, ללא הגנת המדינה כפי שנהוג לפי זכויות העובד בכל מדינה מתוקנת.

לדוגמה – במצבים בהם העובד הזר התפטר או פוטר או שהסתיימה עבודתו בשל סיבות אחרות (מות המטופל או מעבר למוסד סיעודי) – נוהל הכבילה לא אפשר לו למצוא מעסיק חדש. מרגע זה הוא למעשה הופך לעובד זר לא חוקי, מה שעלול להוביל למעצר ואף לגירוש ממדינת ישראל.

דוגמה נוספת – חוזה ההעסקה הפרטי בין המעסיק לעובד הזר, לא היה מחויב בקיום חוקי העבודה הנהוגים בישראל. המעסיק יכול להיה להעביד את המטפל הזר משך שעות ארוכות, למנוע ממנו/ממנה ימי חופש והטבות אחרות, לעכב את שכרם ועוד. מכיוון שמעמדם של העובדים הזרים לא הוסדר עד לאותה עת, כל תלונה שלהם עלולה הייתה להפוך לפיטורים מיידיים.

חסרונות נוספים לנוהל הכבילה:

  • פגיעה בתחרות בין מעסיקים
  • יצירת מונופול בין מחזיקי היתרים להעסקת עובדים זרים
  • פגיעה בשכר העובדים הזרים לאורך זמן
  • הגדלת תלותו של העובד הזר במעסיקו
  • יצירת מעגל עובדים לא חוקיים
  • יצירת "מעגל הפקרות" המעודד עבירה על החוק
  • הפרטת תהליך העסקתם של עובדים זרים
  • ועוד…

ביטוח בריחה באמצעות החזקת דרכון ו/או תשלום פיקדון

אחת הדרכים ליישום אפקטיבי של הסדר הכבילה, הוא החזקת דרכונו של העובד הזר על ידי המעסיק. הדרכון נלקח מהעובד עם הגעתו לארץ, ומוחזר לו אך ורק עם עזיבתו את הארץ. פעולה זו הינה בלתי חוקית, אך יש מעסיקים שעד היום משתמשים בה לכבילת עובדים זרים.

אופציה נוספת לכבילת עובדים הייתה באמצעות ניכוי "פיקדון" משכרו החודשי של העובד. פיקדון זה אמור לשמש ערובה לכך שהעובד לא יברח או יחליף מעסיק, והוא מוחזר לו אך ורק עם צאתו מהארץ, בסיום תפקידו (בדיוק כמו במקרה של החזקת הדרכון). גם פה מדובר בפעולה בלתי חוקית לפי חוק הגנת השכר.

מה השתנה מאז?

ראוי לציין שגופים וארגונים רבים קבלו וטענו במשך שנים, נגד הסדרי הכבילה של אותם ימים:

דצמבר 2000 – בנק ישראל ממליץ לשנות את שיטת מתן האישורים לעובדים זרים – במקום למעסיק, ישירות לעובד עצמו. דבר זה יאפשר לעובדים חופש בחירה בין מעסיקים.

2002 – משרד הפנים מפרסם נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק. העובד יכול לפנות למשרד הפנים בבקשה להחליף את מעסיקו, ולקבל אשרת תייר זמנית למשך חודש שימצא מעביד חדש. בפועל זה לא תרם לשינוי הסדר הכבילה.

כמו כן באותה שנה הגישו ארגוני זכויות אדם עתירה לבית המשפט נגד הסדר הכבילה. בנוסף צוות בין משרדי בממשלת ישראל הציע להפסיק את השיטה הנהוגה (חוזי העסקה פרטניים) ולקבוע מכסה כוללת של עובדים זרים מורשים בכל ענף תעסוקה. זוהי גם הפעם הראשונה בה הוצע שתהליך ההעסקה יבוצע באמצעות חברות כוח אדם חיצוניות; דבר שמתקיים הלכה למעשה עד ימינו.

2003 – לפי סקר בינלאומי בנושא כבילת עובדים זרים ב-90 מדינות, 19 מדינות מתוכן לא אפשרו מעבר בין מעסיקים. רוב המדינות ב-2003 מאפשרות מעבר בתנאים מסוימים.

מאי 2005 – השיטה החדשה שעליה רק דובר ב-2002, מאפשרת להעסיק עובדים זרים באמצעות תאגידים חיצוניים הלכה למעשה. בתוך כך נשמרות כל זכויות העובד הזר, בדיוק ככל עובד אחר במדינת ישראל.

2006 – בית המשפט העליון קובע כי הסדרי כבילה אינם חוקיים, וכי יש לגבש חוזה העסקה חדש תוך 6 חודשים. בפועל גם ב-2008 וב-2009 עדיין נעצרו עובדים זרים כי הפכו ללא חוקיים בשל נוהל כבילה.

המצב הנוכחי כיום

כיום אין עוד אפשרות חוקית לכבול עובד זר למעסיק אחד בלבד. כל עובד/ת זר/ת מועסק/ת אך ורק באמצעות אחד מ-90 התאגידים המורשים להביא לארץ עובדים זרים, תוך שמירה על כל זכויותיהם בהתאם לחוקי המדינה. מעסיקים המפרים זכויות וחוקים בעניינם של עובדים זרים, צפויים לקנסות גבוהים.

להרחבה: בג"ץ בנושא הסדרי כבילה

 

*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.

עוד כתבות בנושא

לרישום לתאגיד

מלאו את הפרטים הבאים לקבלת סיוע ברישום לתאגיד

יש לכם שאלה?

כתבו לנו וצוות המומחים שלנו יחזיר לכם תשובה בהקדם, ללא עלות!
זמנית השירות אינו זמין.
ניתן לרכוש ייעוצים תחשיביים וגמרי חשבון.