חוק עובדים זרים – כל מה שחשוב לדעת
חוק עובדים זרים תשנ"א-1991 מסדיר את תנאי העסקתם של עובדים זרים במדינת ישראל. החוק קובע כיצד מקבלים היתר להעסקת עובד זר, מהם חובות המעסיק וכן
תפריט
לא פשוט להפוך למעסיקים בין יום ולהעסיק עובד זר. כדי לעזור לכם ריכזנו עבורכם את כל המידע הדרוש לכם בתור מעסיקים. לחצו על כל פרק או קישור וזה יוביל אתכם לתוכן המבוקש/
איך למצוא את העובד הזר המתאים לצרכים שלכם
עלות ראלית להעסקת עובד זר – כולל תנאים סוציאליים
10 עצות למעסיק עובד זר לפני ובמהלך העסקת העובד
בין אם אתם מעסיקים עובד ישראלי שעתי כמו מנקה בבית, עובד ישראלי גלובלי כמו עובד במשרת מנהל עסק פרטי או עובד זר כמו מטפל סיעודי, עליכם לערוך חוזה העסקה מסודר המגן על שני הצדדים במקרה של פיטורין/התפטרות, המעגן יחסי עובד-מעביד כחוק.
החתימה על הסכם עבודה מחויב על פי חוק וחל איסור להעסיק ללא הסכם עבודה בתוקף. חוזה העבודה ביניכם המעסיקים לבין העובד הזר אמור להגן עליכם ולמנוע דרישות עתידיות ותביעות מיותרות. על החוזה להיות מעודכן בהתאם לשינויים בחוק, ובהתאם לתנאי העבודה הנדרשים.
חברת הסיעוד תצייד אתכם בחוזה סטנדרטי לדוגמא, כחלק משירות התאגיד (משרד הכלכלה/משרד הפנים מחייב אותו לספק ללקוח חוזה לדוגמא). שימו לב שלכל חוזה ניתן בהסכמה הדדית להוסיף סעיפים, עליו חותמים שני הצדדים.
בעת רישום העובד הזר בתאגיד כלשהו לבחירתכם מבין 90 התאגידים הקיימים כיום, יש לשלם דמי תאגיד חודשיים (דמי ניהול) בסך 70 שקלים בחודש. כמו כן ייגבו מכם דמי רישום חד פעמיים בסך 2,000 שקלים (צמוד מדד). רישום של מטפל/ת בתאגיד מצריך את התאגיד לעבודה אדמיניסטרטיבית מול רשות האוכלוסין וההגירה. כמו כן דמי הרישום כוללים לרוב שני ביקורי בית של עובד מקצועי לצורך הקליטה והרישום, ולכן נגבים דמי הניהול ודמי הרישום.
בתחילת ההעסקה חובה מייד לבטח בביטוח רפואי, זאת כדי לא להיתבע על ידי העובד אם קרתה תאונה במהלך עבודתו או להיקלע לתשלומים כבדים בעת מחלה או אשפוז העובד. יש לבדוק את תנאי פוליסת הביטוח הרפואי של העובד. עלויות של ביטוח רפואי לעובד הזר עומדות כיום על כ- 6.5 ש"ח ליום.
מעסיק חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי תוך שבועיים מיום היותו מעסיק לראשונה ולהודיע על פתיחת תיק מעסיק/ה עבור עובד/ת זר בתחום הסיעוד. את הטופס ניתן להוריד באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי או לקבלו בסניפי המוסד לביטוח לאומי.
עדכון מתאריך 8/22 –
מעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי חייב לשלם דמי ביטוח עבור כל השכר המשולם לעובד הזר, כמו כן החל מחודש אוגוסט 2022 הוא חייב גם לדווח על פרטי העובד ללא קשר לגובה השכר המשולם לו.
שיעור דמי הביטוח – 2% מהשכר המשולם לעובד.
לדוגמה: מי שמשלם לעובד הזר באופן פרטי שכר בסך 3,000 ש"ח בחודש – חייב בדיווח ובתשלום דמי ביטוח בשיעור 2% מהשכר המשולם לעובד: 2%X3,000 = 60 , כלומר צריך לדווח ולשלם 60 ש"ח בחודש.
דעו כי גם במהלך חל"ת חובה על המעסיק להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים ורק החל מהחודש השלישי על העובד לשלם בעצמו את הביטוח הלאומי.
על פי חוק יש לנהל רישום כל התשלומים לעובד מדי חודש כולל חופשות ניצול או אי ניצול חגים וכיוב'.
בקו למעסיק ניתן לקבל ערכת תשלומים חלף תלוש שכר שיעזור לכם לשמור על החוק, הכולל את חוקי העבודה רלוונטיים, פרמטרים לחישוב ועוד.
חלף תלוש שכר (פנקס תשלומים) מתאים למעסיקי – עובדים זרים בסיעוד,
א. מעבר בין האזורים
ב. מעבר בין מעסיקים – עד שלושה מעסיקים בשנתיים
עובד יוכל לעבוד אצל מעסיק רביעי בתנאי שעזיבתו לא באה מצידו (העובד) כלומר רק אם: פוטר/ המעסיק עבר לבית אבות /המעסיק נפטר / העובד הועסק במילוי מקום.
ג. החלפת עובד שסיים את עבודתו
מה קורה במצב בו עובד סיים את עבודתו אצל מעסיק, עדיין לא נרשם בתאגיד חדש – אבל המעסיק מתקשה להביא מטפל אחר? לפי נוהל רשות ההגירה, לא ניתן להביא מטפל/ת חדש/ה מחו"ל, עד אשר המטפל שסיים את תפקידו שובץ ועובד בבית אחר כחוק.
עם זאת – רשות ההגירה מאוד באה לקראת המעסיק בשנים האחרונות. כיום תאגיד מקצועי יודע לפנות ולבקש אישור חריג להבאת מטפל/ת חדש/ה, על אף שהקודמ/ת עדיין ״מסתובב/ת״ ולא נרשמ/ה.
הפכתם למעסיקים? להלן כל המידע לגבי התשלומים שחלים עליכם כמעסיקי עובדים זרים בסיעוד:
החל מיום 01.04.24 גובה שכר המינימום לחודש ברוטו יעמוד על סך 5,880 ₪ לעומת 5,572 ₪, עד כה.
לגבי עובדים שעתיים, שכר המינימום לשעה לא יפחת מ-32.30 ₪ לשעה, לפי צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע עבודה ל 42 שעות.
חוק שכר מינימום מחשב את השכר לשעה על בסיס 182 שעות, ולכן תשלום שכר לשעה שהוא פחות מ-32.30 ₪ (ברוטו ) ייחשב כעבירה פלילית והפרה מינהלית, שתיאכף על ידי משרד העבודה.
מהשכר הנ"ל נגזרים כל התעריפים והתשלומים הנלווים להמשך קריאה לחצו כאן
החוק קובע כי מותר לנכות עד כ-25% משכר ברוטו, כאשר שכר מינימום היום ברוטו עומד על 5,880 ש"ח.
החוק בא להגן על שכר העובד, וקובע רף מקסימלי לקיזוז משכר ברוטו. הניכוי אינו אוטומטי, כלומר מעסיק אינו יכול להחליט על דעת עצמו לנכות משכר העובד מקסימום של 1470 ש"ח אלא רק לפי הנחיות התקנות ובכפוף לחוזה העסקה לקריאת המאמר לחצו כאן.
אין כל הבדל בין עובד זר לעובד ישראלי לעניין הזכויות הסוציאליות. במידה והעובד מועסק במסגרת חוק הסיעוד בחלק מהשעות על ידי חברת סיעוד, התנאים הסוציאליים מתחלקים ביניכם לבין חברת הסיעוד שהיא למעשה המעסיק השני, באופן פרופורציונלי לחלקיות המשרה.
להלן נוסחא לחישוב אחוזי המשרה:
משרה מלאה = 182 שעות
שעות סיעוד שלכם בחודש = Y
Y לחלק ל-1.82 = אחוזי המשרה של חברת הסיעוד והיתרה של המשפחה
על פי פסיקת בית דין ארצי לעבודה, עובד זר זכאי ליום מנוחה שבועי של 25 שעות ברצף, בדרך כלל ממוצאי שבת ועד יום ראשון בערב.
יובהר, כי עובד אינו רשאי לדרוש מהמעסיק לא לצאת ליום חופש שבועי. כמו כן משפחה שמעסיקה את העובד ביום החופשי, במידה ותיתפס, חשופה לקנס מנהלי ואפילו לרישום פלילי. במידה והעובד ייפצע בעודו עובד ביום החופשי שלו – ביטוח לאומי יתנער מאחריות.
אם עבד ביום החופש השבועי שלו בהסכמתו ובהסכמת המעביד יש לחשב את הפדיון הכספי לגבי יום זה לפי שכרו החודשי מחולק ל- 25 ימי עבודה כפול 150% ועוד שעה נוספת בשיעור של 150%, יחד התעריף עומד על 401.25 ש"ח (לפי שכר ברוטו -5,880 ש"ח ).
אם העובד עבד גם שעות נוספות בשבת (או חג) יש לשלם לו כך – בשעתיים הראשונות תעריף של 175% מהשכר הרגיל על כל שעת עבודה. ולאחר מכן על כל שעה נוספת תעריף של 200% מהשכר הרגיל.
בדיוק כמו כל עובד אחר בישראל, בכל שנה זכאי העובד הזר למינימום 14 ימי חופש בשנה (החל משנת העבודה הראשונה). ככל שעולה הוותק בעבודה, כך עולים מספר ימי החופש המגיעים לעובד בכל שנה, עד תקרה של 24 ימי חופשה בשנה.
לקריאה על חופשה שנתית לחצו כאן
הזכאות לדמי הבראה לכל עובד ישראלי וזר משתכללת רק לאחר עבודה רציפה של שנה שלמה אצל אותו מעסיק כדי לדעת עוד על תשלום דמי ההבראה לחצו כאן
עובד זר (כמו עובד ישראלי) זכאי ל-9 ימי חג בשנה. החגים שאותם הוא מבקש לחגוג נקבעים פעם אחת, מראש, בהסכם ההעסקה הראשוני בין הצדדים.
המעסיק מחתים את העובד בתחילת ההעסקה על 9 החגים שבחר כנספח בחוזה ביניהם. כל עובד חודשי זכאי לימי חג מתחילת עבודתו. עובד שעתי מתחיל לקבל ימי חג אחרי 3 חודשים.
הפסיקה קובעת כי התשלום עבור עבודה ביום חג זהה לזו ביום המנוחה השבועי ועומד על 401.25 ש"ח כמו ביום המנוחה השבועי (לפי שכר ברוטו – 5,880 ש"ח).
אתר המרכז את תאריכי החגים לפי עמים (למעט מולדובה ונפאל).
חוקי העבודה בישראל מחייבים כל מעסיק או עצמאי להפריש כספים לקרן פנסיה.
כפי שצוין בהתחלה, חובה לבטח כל עובד בביטוח רפואי מייד עם תחילת העסקתו. חוקי העבודה בישראל מכתיבים את מספר ימי המחלה לכלל העובדים – ביום הראשון אין משלמים ימי מחלה; ביום השני והשלישי – 50% משווי יום עבודה, והחל מהיום הרביעי והלאה – 100% משווי יום עבודה (עד לתקרה של 90 יום).
במקרה מחלת קורונה של המעסיק – אם מודיעים בבוקר המחלה יש לשלם יום מלא. אם נותנים התראה מראש, יש אפשרות להוריד יום מחלה.
במקרה של תאונת עבודה – מדריך זכויות לעובד זר >
ביוזמת העובד –דהיינו התפטרות – אם מסיבה כלשהי העובד הזר מעוניין להפסיק לעבוד אצל המעסיק – הוא יכול לעשות כן ללא חשש ואסור בשום פנים ואופן למנוע זאת ממנו.
עליו להודיע למעסיקו בכתב ולהציג מכתב התפטרות. הפסקת העבודה מצד העובד צריכה להיות כפופה להנחיות החוק. לקריאת המאמר לחצו כאן.
ביוזמת המעסיק – דהיינו פיטורין – לפני שמפטרים חשוב להתכונן ולדעת את החוק, משום שהרבה פעמים עקב פקטורים אישיים העובד עלול להיעלב ולהיפגע – ולמצוא פרצה שתעזור לו לגבש כתב תביעה עתידית. לכן, ראשית יש לבחון את העילה לפיטורין לפני שמקבלים את ההחלטה, להמשך לחצו כאן
מומלץ לבצע גמר חשבון על ידי חשב שכר של הקו למעסיק למיצוי כל הזכויות והתשלומים האחרונים של העובד, כדי להימנע מתביעה עתידית.
חשוב לדעת! מעסיק בסיעוד שלא ישלם שכר כחוק צפוי לקנס של 15,000 ש"ח!
—
*האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטיו/או חשבונאי של עורך דין ו/או רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.
חוק עובדים זרים תשנ"א-1991 מסדיר את תנאי העסקתם של עובדים זרים במדינת ישראל. החוק קובע כיצד מקבלים היתר להעסקת עובד זר, מהם חובות המעסיק וכן
העסקת עובד זר בסיעוד הופכת את העובד בהרבה מקרים ממש לבן משפחה, במיוחד בהעסקה ארוכת שנים, כה קרובה ועמוסה. אך קורה רבות, שהעובדים אינם מרוצים
מבחן תלות (ADL – Activities of Daily Living) משמש גורמים שונים לבדיקת יכולתו של מטופל לתפקד בחיי היומיום. רמת התפקוד יכולה לשמש, לצד פרמטרים נוספים, לקביעת
